ע"א 4736/97 אברהם אברהים נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, על-יסוד הודאתו, בביצוע עבירות שונות, ובהן חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, איומים ונהיגה בזמן פסילה. הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר, וכן הופעל עונש מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, כאשר 23 חודשים מתוכו הופעלו באורח מצטבר. בסך הכול נגזר איפוא על המערער לרצות 65 חודשי מאסר בפועל. בנוסף לכך הוטלו עליו שני עונשי מאסר על-תנאי: האחד, בן 24 חודשים והשני בן תשעה חודשים, כאשר עונשים אלו יופעלו רק אם יעבור עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א1961-.

הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

לפי כתב-האישום, שבעובדותיו הודה כאמור המערער, הוא היכה את המתלונן בראשו באמצעות מקל. לאחר-מכן הוציא את המתלונן מהרכב, וביחד עם אחיו - שהואשם איתו באותו כתב-אישום - המשיך להכותו נמרצות. משניסה המתלונן להימלט, נכנס המערער למכוניתו, נסע בה הלוך וחזור ופגע במתלונן. המערער ואחיו הוסיפו להכות את המתלונן, ובין היתר הנחית המערער על גופו אבן גדולה. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו למתלונן שברים וחבלות בכל חלקי גופו, והוא אושפז ונותח בבית-החולים.

לאחר האירוע, משניסו אנשי משטרה לעוצרו, נמלט מהם המערער בטרקטורון שבו נהג. כאשר נעצר, הצליח להימלט, ובמהלך המרדף הותיר בידי השוטרים את מעילו. במעיל זה נמצאה שקית ניילון ובה כ19- גרם הירואין וכן עשר שקיות קטנות ומאזניים.

על אף עבירות חמורות אלה, ביקש המערער להקל בעונשו בשל חרטתו הכנה, התנהגותו הטובה בכלא, ותהליך השיקום שהחל בו לאחר שביצע מעשים אלה, בגדרו הוא מבקש להיגמל משימוש בסמים ולחזור למוטב.

שירות המבחן אישר בתסקירו כי אכן חל שינוי במערער וכי הוא עושה מאמץ לשקם עצמו. השירות המליץ לשקול הפחתת מה בעונשו על-מנת לעודד אותו.

לא נוכל לקבל את המלצת שירות המבחן.

התהליך השיקומי החל כאשר המערער כבר עמד לדין בבית-המשפט המחוזי. בגזר-דינו המקיף ערך בית-המשפט איזון ראוי בין חומרתן של העבירות שביצע המערער ועברו הפלילי מחד גיסא, ובין חרטתו הכנה ורצונו לשקם את עצמו מאידך גיסא. העונש שהוטל משקף איזון ראוי זה ואין מקום להתערבותנו בו.

אשר-על-כל, אנו דוחים את הערעור.