פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
ע"פ 4749/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המ
בקש
:
יאסר סאלם
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של
בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום
25/06/00
בת.פ. 319/99 שניתן על-ידי
כבוד
השופטת י' צור
תאריך
הישיבה: ג' בתמוז תש"ס (6.7.00)
בשם
המבקש: עו"ד י. לוי
בשם
המשיבה: עו"ד ד' פורר
החלטה
המבקש הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' צור) בנהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת ובהריגה. הוא נדון למאסר של 7 שנים מתוכן 5 שנים בפועל והיתר על תנאי וכן לפסילת רשיון נהיגה לצמיתות.
במסגרת ערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה, מבקש הוא לדחות את תחילת ריצוי העונש, עד לאחר שמיעת ערעורו. טענתו העיקרית היא כי סיכויי הערעור הם טובים מאוד באופן שיש סיכוי לזיכויו המלא.
לטענתו, קיימות ראיות אובייקטיביות המצביעות על כך שהתאונה לא ארעה כפי שקבע בית המשפט המחוזי ולא ארעה באשמתו של המבקש.
קראתי בעיון את פסק-דינה של הערכאה הראשונה ואת כתב הערעור ולא מצאתי כי סיכוי הערעור טובים הם. המבקש נהג משאית כשרכב לימוד נהיגה נסע לפניו, ובו 2 תלמידים (אחד מהם נהג) והמורה. הכביש היה דו מסלולי כשבכל מסלול נתיב אחד וביניהם חוצץ קו הפרדה. המבקש חצה את קו ההפרדה הלבן ועבר מסלול שמיועד לתנועה מנגד. באותו מסלול נסע אופנוע לקראת המשאית. בראות נהג האופנוע את המשאית בנתיבו, ברח ימינה, אלא שלרוע המזל חזרה המשאית ימינה והתנגשה בעוצמה באופנוע. המשאית גררה את האופנוע למרחק גדול, הסתובבה אל תוך המסלול הנגדי ושם עצרה. האופנוע נמעך ונשרף וכך גם חלקה הקדמי של המשאית. הרוכב נהרג. כל העובדות האמורות אינן יכולות להיות שנויות במחלוקת.
מורה הנהיגה והתלמידים מסרו אותה גרסה ובית המשפט קיבל את עדותם כמהימנה. הוא לא הסתפק בכך, אלא בחן ובדק את עדות הבוחן המשטרתי שהיה במקום פעמיים ומסר את ממצאיו. הוא ניתח גם את עדות המומחה מטעם ההגנה וקבע כי נתוניו מבוססים על נתונים שגויים. הוא בדק את עדות הנאשם ומצא כי אינה תואמת את עדותו במשטרה ואינה משכנעת. הוא קבע כי במקום התאונה נמצאו ממצאים חד משמעיים המצביעים על חציית המשאית את קו ההפרדה ונסיעתה במסלול השמאלי.
אין אני נדרשת להיכנס לעובי קורת הערעור. די לי בכך שאומר, כי הערעור מבוסס רובו ככולו על תקיפת קביעות עובדתיות ועל העדפת עדויות משום התרשמות במהימנותן ומשום התיישבותן עם ראיות נוספות. ערעור כזה איננו מצדיק דחית ריצוי עונש מאסר. לא מצאתי בטעונו של ב"כ המבקש לפני ובכתב הערעור, עילה לדחיית ביצוע עונשו של אדם שהורשע בהריגתו של אחר בנסיבות האמורות, מה עוד שקופה של שרצים בעבירות תעבורה (60 במספר) תלויה לו מאחוריו.
הבקשה נדחית.
בהסכמה, יתייצב המבקש לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 16.7.00 עד השעה 10:00.
ניתנה היום, ג' בתמוז תש"ס (6.7.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00047490.
J02