פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ 4783/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש
:
יהושע
שטורק
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים
בת"פ 199003497 שניתן על ידי כבוד השופט אחימן
בשם
המבקש: עו"ד מנחם
רובינשטיין
החלטה
לפני שנים רבות - היה זה בשנת 1985 - ניתן בבית משפט לעניינים מקומיים צו המורה למבקש להרוס מבנה מסוים. מני אז ועד היום לא ביצע המבקש את הצו. בשל כך כבר הורשע המבקש בעבר - מספר פעמים - אולם ללא הואיל. בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיעו אפוא שוב בעבירה של אי קיום הצו, וגזר עליו, לראשונה, גם עונש של מאסר בפועל (לתקופה של 60 ימים). ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. הערכאות הקודמות לא חסכו שבט לשונן מן המבקש, שהוא עבריין בנייה עיקש החוזר ומתרץ את מחדליו בתירוצים שאין בהם ממש. לפיכך נמצא כי מן הדין להשית עליו עונש של מאסר בפועל.
המבקש עותר כי תינתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא מלין על כך שבית המשפט לעניינים מקומיים שילב את הכרעת הדין ואת גזר הדין בהחלטה אחת ולא דחה את הדיון על מנת לאפשר למבקש להתייעץ עם עורך דין. לעניין זה קבע בית המשפט המחוזי, כי:
"אכן, על פי החסד"פ היה צורך ליתן בשלב הראשון את הכרעת הדין ולאחר מכן את גזר הדין. אולם זהו מקרה קלאסי שלגביו יש להחיל את הוראות סע' 215 לחסד"פ (נוסח משולב) הקובע כי בית המשפט רשאי לדחות ערעור גם אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין. ואכן, לא נגרם כל עיוות דין למערער כאשר למעשה לפני השלב שבו נכתב פסק הדין הכולל את ההרשעה ואת הענישה בצוותא, הושמעו כל הטעונים לעונש הן בפי התביעה והן בפי המערער שמדובר למעשה בכל הטיעונים שחזרו והועלו הן בשלבים הקודמים של ההליכים המשפטיים שפורטו לעיל והן לפנינו".
בית המשפט המחוזי דחה גם את יתר טענותיו של המבקש, שכל כולן - כך קבע - תכליתן לעכב עוד ועוד את ביצוע הצו. לא מצאתי פגם בקביעותיו אלה של בית המשפט, ולפיכך - הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' באב התשס"ב
(11.7.2002).
ש
ו פ ט