ע"א 4784-24 ע"א 4784-24

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' שקד) בתמ"ש (משפחה ת"א) 53540-05-21 מיום 10.6.2024, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.המערער הוא בנו של המשיב. מזה מספר שנים מנהלים הצדדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, ועניינו של ההליך שלפניי הוא בתביעת המשיב לביטול כתב המחאת זכויות בלתי חוזר לטובת המערער; זאת, כנטען בכתב התביעה, על רקע קנוניה בין עורך דין שייצג את המערער (להלן: השותף) לבין האחרון. ביום 7.6.2024 המשיב הגיש בקשה למתן צו הבאה לשותף לצורך התייצבותו כעד בדיון הוכחות. כנטען בבקשה, הגם שנעשו מספר ניסיונות להמצאת הזמנה למתן עדות לשותף, הוא "חומק בכל דרך מקבלת המסמכים" (שם), ובנסיבות אלו, יש מקום למתן צו להבאתו. ביום 9.6.2024 דחה המותב את הבקשה תוך שנקבע כי "הוצאת צו הבאה כלפי עד שאיננו בעל דין במסגרת הליך אזרחי הוא צעד קיצוני ביותר שאינני סבור שיש לנקוט בו בהליך שבפני. יחד עם זאת, ככל שלא תתאפשר העדתו של [השותף – ע' פ'], שלפי הטענה, שיתף פעולה וייצג את [המערער – ע' פ'], עשויות להיות [לכך – ע' פ'] השלכות ראייתיות לא מבוטלות" (להלן: ההחלטה מיום 9.6.2024).

2.ביום 10.6.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב וטען, בעיקרם של דברים, כי ההחלטה מיום 9.6.2024 מונעת את יומו בבית המשפט; זאת לשיטתו, משהלכה למעשה המותב קיבל בהחלטה זו את עמדת המשיב שלפיה הוא אינו מסוגל להזמין את השותף להעיד בהליך נושא הערעור שלפניי כתוצאה מקנוניה בין האחרון לבין המערער. בנוסף, המערער הפנה למספר החלטות דיוניות שניתנו על ידי המותב עובר לדיון שהתקיים ביום 4.3.2024 – בין היתר, בנוגע למתן פסק דין לטובת המשיב בהיעדר התייצבות מטעם המערער וכן לפסיקת הוצאות לחובת האחרון – וטען כי החלטות אלו מלמדות על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

3.בו ביום, דחה המותב את בקשת הפסלות תוך שצוין כי ככל ויתרשם כי המערער "עשה כל שביכולתו כדי להביא לעדות עד פלוני, אי הגעתו לעדות לא תשמש כנגדו" (שם, סעיף 1). עוד נקבע כי טענות המערער מכוונות כלפי החלטות דיוניות שניתנו על ידי המותב, וכי אף אם החלטות אלו אינן לשביעות רצונו של המערער, אין בהן כדי להקים עילת פסלות, ובפרט משמדובר בהחלטות "מזמנים רחוקים" (שם, סעיף 2). לבסוף הדגיש המותב כי "לא גיבש כל דעה ו/או עמדה באשר לתוצאתו הסופית של ההליך וכל תחושה סובייקטיבית של המבקש בעניין זה משוללת יסוד" (שם, סעיף 3).

4.מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות. המערער טוען, בעיקרם של דברים, כי משאין באפשרותו לגרום לשותף להתייצב לצורך מתן עדות, אין מקום לזקוף לחובתו את אי התייצבותו של האחרון. בהקשר זה נטען, כי הן ההחלטה מיום 9.6.2024, הן החלטת הפסלות, מלמדות כי המותב קיבל למעשה את טענות המשיב בעניין היעדר יכולתו להמציא לשותף את ההזמנה לעדות, ובהתאמה יקבל המותב את טענותיו של המשיב בנוגע לקנוניה בין השותף לבין המערער. לשיטת המערער, אופן ניסוח ההחלטה מיום 9.6.2024, כמו גם החלטות דיוניות שונות שניתנו על ידי המותב לאורך ניהול ההליך – מקימות עילה לפסילתו.

5.לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא התקיימותן של נסיבות אשר יש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 4624/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (16.7.2024); ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (5.2.2024)). כידוע, רק במקרים חריגים טענות המופנות כלפי הפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (ע"א 3824/24 אפל נ' קנצפולסקי, פסקה 6 (14.7.2024); ע"א 2369/24 מזרחי נ' לונדנר, פסקה 7 (14.7.2024)). איני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים. עיקר טענותיו של המערער מכוונות כלפי ההחלטה מיום 9.6.2024 שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המשיב למתן צו הבאה בנוגע לשותף. ואולם, כפי שנפסק לא אחת בעבר, החלטות שיפוטיות שניתנות במהלך ניהול ההליך לא יקימו כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, וממילא איני סבור כי יש בהחלטה זו כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים שיקים עילה לפסילת המותב (ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (30.6.2024); ע"א 7085/23 אוריון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (31.12.2023)). לכך יש להוסיף כי בשים לב לכלל שלפיו על בעל דין להגיש בקשה לפסילת מותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), טענות המערער לגבי החלטות שניתנו בעניינו עובר לדיון מיום 4.3.2024 הועלו בשיהוי ניכר; זאת, בהיעדר הסבר לשיהוי זה ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחייתן (ע"א 308/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (21.4.2024); ע"א 1541/24 שאול נ' עיריית חולון, פסקה 6 (17.4.2024)). לבסוף יצוין, כי כפי שנקבע בהחלטת הפסלות המותב "לא גיבש כל דעה ו/או עמדה באשר לתוצאתו הסופית של ההליך" (שם, סעיף 3), וחזקה עליו שיכריע בהליך שלפניו בלב פתוח ובנפש חפצה. משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי עילה לפסילת המותב.

הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.