תמצית פסק הדין בע"א 4799/19 חבר הכנסת אריאל קלנר נ' הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית
בית המשפט העליון (הנשיאה א' חיות בהסכמת השופטים ע' פוגלמן ו-ד' ברק-ארז) דחה היום, 28.7.2019, ערעור שהגיש חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, אריאל קלנר, ובו ביקש לפסול את החלטת מזכירות הליכוד מיום 28.5.2019 לאשר שריון מקומות ברשימת הליכוד לכנסת ה-22 לחברי הכנסת ה-21 של סיעת 'כולנו'. חבר הכנסת קלנר טען כי החלטת המזכירות אינה עומדת בתנאי סעיף 57א לחוק הבחירות, האוסר על הסכם או התחייבות ל"שריין" מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסוים או לקבוצת אנשים, טרם שנקף היום ה-90 שלפני יום הבחירות. המשיבים ובהם מפלגת הליכוד ומפלגת כולנו, טענו מנגד כי סעיף זה אין לו תחולה מקום שבו סיעה שלמה מבקשת להתמזג אל תוך סיעה אחרת.
בית המשפט קיבל בעניין זה את עמדת המשיבים.
בית המשפט בחן את תכליתו של סעיף 57א לחוק הבחירות, שעליו נסמך המערער, כפי שהיא נלמדת, בין היתר, מההיסטוריה החקיקתית של תיקון 12 לחוק יסוד: הכנסת משנת 1991 (במסגרתו נוסף סעיף 57א לחוק הבחירות), וכן מדברי החקיקה האחרים אשר נוספו במסגרת אותו תיקון 12, תוך קריאה הרמונית של מכלול הוראות התיקון. בית המשפט הגיע למסקנה כי סעיף 57א לחוק הבחירות, כמו תיקון 12 כולו, נועד להסדיר את היחסים שבין הסיעה ובין חבריה ולמנוע תופעות פסולות של עריקת חבר כנסת יחיד או קבוצת חברי כנסת ממפלגה אחת למפלגה אחרת תמורת טובת הנאה אישית או ציבורית, שלא במסגרת התפלגות לגיטימית של סיעה, כמשמעותה בחוק הכנסת. לעומת זאת, כך נקבע, בתיקון 12, על מכלול הוראותיו, גילה המחוקק את דעתו כי בתנאים מסוימים שנקבעו בחוק הכנסת הוא מוכן להשלים עם מעבר של חלק מחברי סיעה אחת לסיעה אחרת ורואה בו מהלך פוליטי לגיטימי.
ואם כך לגבי התפלגות סיעה, מקל וחומר כך הוא מקום שבו סיעה מסוימת בכנסת מחליטה לחדול מלהתקיים ומבקשת להתמזג כולה אל תוך סיעה אחרת. נפסק כי "החלטה כזו נטועה כל כולה בשדה הפוליטי ואותה לא ראה המחוקק להגביל במסגרת תיקון 12".