ע"א 4799/98 עזבון המנוח ישעיהו איתן ז"ל נ. גוטמן שושנה

זוהי בקשת המערערים שלא לאפשר למשיב להגיש סיכומים לאחר שחלף המועד להגשתם, ולקבל את הערעור. מנגד טוען המשיב כי הסיכומים הוגשו במועד, ולחלופין מבקש הארכת המועד להגשתם.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לארבעה ימים בלבד, כאשר המערערים טוענים כי יש למנות את המועד להגשת הסיכומים מהמצאת סיכומיהם למשיבים בפקסימיליה, ואילו המשיבים טוענים כי המועד הנכון הוא המצאת הסיכומים בדואר, כיון שלעותק שנשלח בפקסימיליה לא צורף תיק האסמכתאות הנזכר בהן.

החלטתי לקבל את הסיכומים ולא להעביר את התיק לדיון בפני הרכב בהעדר הסיכומים, מנימוקים אלו:

1.במכתב הלוואי אשר צורף לסיכומים נכתב כי המערערים מצרפים לסיכומיהם תיק אסמכתאות, הכולל את המסמכים שצויינו בסיכומים.

המערערים לא נקטו בלשון "תיק מוצגים", שהוא מושג המוסדר בפני עצמו בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-, ובעל קיום שאינו תלוי בסיכומים. השימוש במונח תיק אסמכתאות, עובדת הגשתו במצורף לסיכומים תוך ציון הדבר בגוף כתב הסיכומים, והעובדה שבתיק זה כלולות גם אסמכתאות משפטיות, שהן במהותן חלק מן הסיכומים, ולא רק מוצגים - כל אלו עשויים להפוך את תיק האסמכתאות לחלק בלתי נפרד מן הסיכומים עצמם, להבדיל מכתב בי דין העומד בפני עצמו.

בנסיבות אלו, הרי כל עוד לא הומצא תיק האסמכתאות לצד שכנגד, לא הומצאו הסיכומים בשלמותם.

בענייננו, תיק האסמכתאות הומצא למשיב באמצעות הדואר, ביום 5.12.99, ויש לראות מועד זה כמועד הקובע להגשת הסיכומים.

2.על כך יש להוסיף את העובדה שבאי כח המשיב סברו, בהסתמך על הדף הנלווה לפקסימיליה, ועל הפתיח לסיכומים, כי המועד הקובע הוא יום קבלת תיק האסמכתאות בדואר. עמדה זו של המשיב נלמדת הן מן המועד בו ביקש להגיש את סיכומיו (בדיוק בתום התקופה על פי מניין הימים מיום ההמצאה בדואר), הן ממכתב ההסבר שנשלח לבית המשפט בפקסימיליה באותו יום, והן מן התגובה שהוגשה ביום 6.2.2000. (כיון שהמערערים לא סמכו את טענותיהם, העובדתיות ברובן, על תצהיר, איני רואה מקום להצבת דרישה כזו דוקא כלפי המשיב).

אני מביאה בחשבון גם את העובדה שהמערערים עצמם נזקקו לאורכה להגשת הסיכומים, ובבקשה שהגישו ציינו את העובדה שבא-כח המשיב הסכים "באדיבותו הרבה" לבקשה.

בכל האמור לעיל, בצירוף העובדה שמדובר באיחור קל של ארבעה ימים בלבד, היה כדי להצדיק הארכת מועד הגשת הסיכומים, במידה שהיתה נדרשת הארכת המועד.

לא למותר לציין גם את הכמעט מובן מאליו; העובדה ששלילת הזכות להגשת סיכומים עלולה למנוע מבעל דין את יומו בבית המשפט, וצעד כזה אינו עניין שבשגרה.

לאור כל האמור אני מורה כי סיכומי המשיב יתקבלו.

אשר להוצאות, בנסיבות המתוארות לעיל, ובהתחשב בכך שהמערערים לא המציאו למשיב כתבי בי דין שהגישו לבית המשפט, והדבר גרם לסירבול מיותר של הדיון, אין צו להוצאות.