ע"א 4800/00 יצחק בן שושן נ. קצין התגמולים

המבקש עתר למתן פטור מערבון. הוא הצביע על מצבו הכלכלי הקשה, הנובע מנכות צמיתה בדרגה של 100 אחוז. המבקש ציין כי אין הוא כשיר "לשום עבודה".

המשיב התנגד למתן פטור עקב סיכויי הקלושים של הערעור. זאת ועוד, לשיטת המשיב גם אם מצבו הכלכלי של המבקש הוא בכי רע, המבקש לא הניח כראוי תשתית ראייתית הנוגעת לרכושו או לרכוש בני משפחתו, היכולים לסייע לו בניהול ההליך.

עיון בבקשה כפי שהוגשה מלמד כי המבקש זכאי לפטור המבוקש.

ערעורו של המבקש, עם כל הקושי שהוא מעורר, אינו חסר כל סיכוי. המבקש טוען כי אין לשלול את תחולת חוק הנכות (תגמולים ושיקום), תשי"ט 1959-, על הפגיעה שהוסבה לו. לשיטתו, בעת שקיבל פיצויים מחברת ביטוח בשל אותה פגיעה, וניצל את זכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי - הוא היה נטול כוח בחירה ממשי, ולא יכול היה להיות ער לזכויותיו.

המשיב סומך על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו בחינת הנכה נלמדת מהתנהגותו, וגביית כספים לפי אחד החוקים מהווה ראיה ניצחת למימוש הבחירה. ניתן להבין עוד מפסק הדין של בית המשפט המחוזי כי תשלום פיצויים על ידי חברת הביטוח סוגר את הגולל על תביעות לפי חוק הנכים, אפילו היה הנכה שלול בחירה של ממש, מבחינת הכרתו והבנתו.

לא ניתן להגדיר כחסרת סיכוי את טענת המבקש, לפיה בחירה של מסלול לפיצוי, המוליכה לויתור על סעדים לפי חוק הנכים, טעונה הבנה של המהלך ותוצאותיו. אמנם, ההתנהגות יכולה להוות "ראיה ניצחת למימוש הבחירה", אך זאת כאשר הנכה ער למשמעות התנהגותו. זאת ועוד, יתכן לסבור, כי ויתור על זכויות סוציאליות חייב לקפל בתוכו הבנה בפועל או בכוח של טיב מסלולי הפיצוי, ושל המשמעות הנלווית לבחירת אחד המסלולים.

גם לא ניתן לומר שהמערער לא הניח תשתית ראייתית מספקת ביחס למצבו הכלכלי. המבקש ציין את גובה הכנסתו, ואף הדגיש את מצבו בקרב משפחתו. מצב זה, מלמד כי המבקש יתקשה למצוא סיוע כלכלי מקרוביו.

בנסיבות אלה, אני פוטר את המערער מהפקדת ערבון.