ע"א 4810/16 אריה ג'מיל זדה נ. קרן קיימת לישראל

1.לפניי בקשה מטעם המשיבה 3 להגדלת העירבון בהליך שבכותרת, אשר הועמד על ידי המזכירה הראשית על סכום של 35,000 ₪. המשיב 4 מצטרף לבקשה, ואילו המערער מתנגד לה.

2.בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי ממש בטענות הסף שהועלו על ידי המערער. לא יכולה להיות מחלוקת בדבר סמכותי לדון בבקשה, בין מכוח הוראת תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובין מכוח הוראת תקנה 433 לתקנות אלה. העובדה שהמשיבה 3 ציינה רק אחת משתי התקנות האמורות אינה מהווה טעם לדחיית הבקשה. אף לא ניתן לומר כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וזאת בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, כמו גם לכך שמן הבקשה משתמע כי דבר הגשת ההליך וסכום העירבון שנקבע בגדרו נודעו למשיבה 3 זמן לא רב לפני הגשת הבקשה (סעיף 1 לבקשה).

3.כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ

(28.10.2001)).

4.לטענת המשיבה 3, סכום העירבון שנקבע נמוך מן הראוי בנסיבות העניין וזאת בעיקר בשים לב להיקפו הנרחב של ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי. בין היתר צוין בבקשה כי ההליך נמשך שנים ארוכות, וכי כתבי הטענות והתצהירים אשר הוגשו בגדרו מחזיקים אלפי עמודים. עוד נטען, כי מספר המשיבים בערעור (שש "קבוצות משיבים") וכן סכום ההוצאות אשר נפסק בבית המשפט המחוזי מצדיקים אף הם עירבון בסכום גבוה מכפי שנקבע.

5.אכן, במקרים רבים היקפו הנרחב של ההליך בערכאה הדיונית מהווה אינדיקציה לכך שגם הליך הערעור צפוי להיות נרחב בהיקפו, ולעיתים אף מורכב. ואולם, אין הדבר כך בהכרח. לעניין זה יש להביא בחשבון את השוני המהותי בין אופי ההליך בערכאה הדיונית, הכולל שלב של שמיעת עדויות והגשת ראיות (שלב ההוכחות), לבין אופיו של הליך הערעור. אף יש לזכור כי לעיתים הערעור מופנה כנגד מקטע מסוים בלבד מתוך פסק הדין של הערכאה הדיונית.

6.בענייננו, עיון בהודעת הערעור מעלה כי ככל שניתן להעריך בשלב זה, היקפו של הערעור אינו צפוי להיות חריג או יוצא דופן (אם כי לא ניתן לומר שהוא צפוי להיות מצומצם באופן מיוחד). עם זאת, העובדה שיש מספר רב יחסית של משיבים, אשר רובם מיוצגים בנפרד, מהווה שיקול בלתי מבוטל התומך בהעמדת העירבון על הצד הגבוה. לא למותר לציין בהקשר זה כי בית המשפט המחוזי חייב את המערער לשאת בהוצאות לטובת חמש קבוצות שונות של נתבעים, דבר אשר הביא לכך שסכום ההוצאות הכולל היה גבוה.

7.נוכח האמור לעיל, ומשהבאתי בחשבון שיקולים נוספים ובהם מהות ההליך וסכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה, רואה אני להיעתר לבקשה במובן זה שהעירבון יוגדל במידה מסוימת ויועמד על סכום של 50,000 ₪ (הגדלה של 15,000 ₪). המערער יפקיד את יתרת סכום העירבון תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.