ע"א 4825/00 נג'אח דמג' נ. חזן נינה

המשיבה נפגעה באורח קשה בתאונת-דרכים, ואין מחלוקת בין הצדדים, כי היא תזדקק לאשפוז למשך כל חייה. בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט שמואל ברלינר) פסק, כי על המבקשת 2 (להלן: המבקשת) לפצות את המשיבה בגין נזקי-גוף שנגרמו לה עקב תאונת-הדרכים. בין היתר נפסק, כי המבקשת תשא בהוצאות האשפוז העתידיות של המשיבה, על דרך של תשלומים עיתיים. להבטחת תשלומים אלה נקבע, כי על המבקשת להפקיד ערבות בנקאית או ערבות של מבטח משנה בסך 9,870,000 ש"ח. כן נקבע, כי במידה שלא תופקד ערבות זו במועד, תחוייב המבקשת לשלם למשיבה את מלוא סכום הערבות, בצירוף שכר-טרחת עורך-דין ומע"מ, באופן מיידי.

לאחר דברים אלה פנתה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בבקשה להמיר את החיוב בערבות בנקאית בחיוב בערבות עצמית של המבקשת ואבנ"ר, או בהסדרים אחרים שהוצעו על-ידיה. לטענת המבקשת, חיובה בהפקדת ערבות בנקאית בסכום שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי, מגדיל באופן משמעותי, וללא כל הצדקה, את סכום הפיצוי בו היא חוייבה. זאת עקב עלות המימון הגבוהה של ערבות בנקאית. לחלופין נתבקשה דחיית המועד להפקדת הערבות-הבנקאית עד לאחר מתן הכרעה בערעור שיוגש.

בקשות אלה נדחו על-ידי בית-המשפט המחוזי. עם-זאת, הוארך המועד להפקדת הערבות-הבנקאית בשלושים ימים.

המבקשת הגישה ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובמסגרתו הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי. לטענת המבקשת, לא צפוי למשיבה כל נזק, אם יעוכב החיוב בהפקדת הערבות עד לסיום הדיון בערעור, שכן מדובר בתקופה קצרה, במהלכה ממילא מתכוונת המבקשת להמשיך ולשלם את הוצאות אשפוזה של המשיבה.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי. הערבות הבנקאית נועדה להבטיח, כי הוצאות האשפוז הצפויות למשיבה ישולמו כסדרן ובמועדן. את הטענות שיש למבקשת כנגד גובה הערבות או סוגה, לרבות הטענות בנוגע לעלות הערבות עד להכרעה בערעור, יכולה המבקשת להעלות בעת הדיון בערעור גופו. בנסיבות אלה, לא הוכיחה המבקשת, כי ייגרם לה נזק כתוצאה מהפקדת הערבות במועד שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.