ע"א 4825/01 רפאל שטיין נ. ציון חב' לביטוח בע"מ

המערער נפגע בתאונת עבודה. המשיבים נמצאו אחראים לנזקו ובית המשפט המחוזי מצא כי הוא תרם באשמו, בשיעור של 20%, לגרימת התאונה ופסק לו פיצויים.

המערער אינו מערער על הקביעה הנוגעת לאשמו התורם אך משיג כנגד מיעוט הפיצויים שנפסקו לו. בין השאר הוא טוען כנגד מיעוט הפסיקה בגין הנזק הלא ממוני והפסדי ההשתכרות וכנגד העובדה שלא נפסקה לו ריבית על תשלומי העבר הוא מצביע גם על טעות שנפלה בהיוון הפיצויים בעתיד. המשיבים, מצדם, הגישו ערעור שכנגד בו הם מערערים כנגד עצם קביעת חבותם וכנגד ריבוי הפיצויים.

הם היו נכונים לחזור בהם מערעורם זה ובלבד שגם המערער יעשה כן. המערער עומד על ערעורו.

אין עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין הטלת האחריות לגרימת התאונה של המשיבים. בהעדר ערעור כנגד קביעת האשם התורם – אין להתערב גם בקביעה זו.

אשר לשיעור הפיצויים, אכן אין בפסק הדין הוראה בדבר תשלום ריבית על מקצת מראשי הנזק אלא שבית-המשפט הפריז בהערכת הנזק במיוחד בכל הנוגע לחישוב הפסדי ההשתכרות. בנסיבות אלה אין להוסיף על הסכומים שנפסקו. עם זאת יש לתקן את הטעות האריתמטית שנפלה בשומת הפיצויים בעתיד. גם לשיטתו של בית המשפט קמא, יש להוסיף לסכום שנפסק את הסכום של 72,312 ₪ נכון ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוספת שכר טרחת עורך-דין בשיעור יחסי לסכום שנוסף וכך אנו מורים.

אין צו להוצאות בערכאה זו.