פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4925/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
1. פרוייקט אורנים בע"מ
2. אלקטרה נדל"ן בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב רוזנברג
2. שושנה רוזנברג
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי תל אביב מיום 10.05.2012 בתיק הפ 009753-06-11 שניתן על ידי כבוד השופטת
ע' ברון
תאריך הישיבה:
ל' בתשרי התשע"ג
(16.10.2012)
בשם המערערים:
עו"ד נתן רסקין ועו"ד אמיר משה
בשם המשיבים:
עו"ד איתן ארז ועו"ד תמר בן-עמי
החלטה
ואלו העובדות כפי שמצטיירות בשלב זה לבית המשפט:
3.4.06 – חתימת ההצעה על סך של 2.25 מיליון דולר.
21.6.06 – הודעת ביטול.
28.6.06 – רוזנברג פונים לבית משפט בהמרצת פתיחה 826/06 לאכיפת החוזה.
19.3.09 – פסק דין ראשון לפיו הביטול נעשה שלא כדין.
מכאן ואילך מתחילה תכתובת בין הצדדים וככל שהצלחתי לדלות מהחומר שבפניי כלהלן:
2.4.09 – החברה מזמינה את רוזנברג לחתום.
5.4.09 – רוזנברג מצהירים כי הם נכונים לחתום.
6.4.09 – בשל הפסח מוצע תאריך חתימה אחר.
ביום 11.5.09 רוזנברג פונים בבקשה לביזיון בית משפט. בבקשה זו הם טוענים כי יש לחשב את שער הדולר לא על פי שער הדולר דאז אלא על פי שער הדולר בו ייחתם ההסכם. משמעות הדבר היא הפחתה ניכרת בסכום השקלי של החוזה.
הבקשה לביזיון בית משפט נדחית ביום 15.9.09.
נחזור לתכתובות בין הצדדים.
17.9.09 – מכתב החברה לרוזנברג הכולל גם דרישה לריבית פיגורים על התשלום הראשון (סעיף 4+6 למכתב). אך כולל התייחסות גם לאי התשלום של 10,377,000 ₪.
29.9.09 – רוזנברג משיבים, כי הם סבורים שהשער היציג צריך להיות השער היציג דהיום. עם זאת, בסעיף 11 למכתב הם מצהירים על נכונותם לשלם 10.3 מיליון ₪, דהיינו על פי השער היציג דאז. ככל שהצלחתי לדלות מהמסמכים, זו הייתה הפעם הראשונה בה רוזנברג הצהירו כי הם מוכנים לשלם על פי השער היציג המקורי ואין לי אלא להצטרף לאמור בסעיף 6 לפסק דינו של בית משפט קמא, כי "טוב שכך".
7.10.09 – תשובת החברה.
14.10.09 – תשובת רוזנברג (חוזרים על נכונות לשלם לפי השער היציג דאז).
18.10.09 – מכתב התראה של החברה.
3.11.09 – מכתב רוזנברג לפיו הם עוברים על החוזה ויעבירו את הוראותיהם, ומבקשים לתאם מועד לחתימתו.
8.11.09 – מכתב הביטול.
8.11.09 – תשובת רוזנברג הדוחה את הודעת הביטול.
28.4.11 – דחיית הערעור על פסק הדין הראשון.
אחת הטענות בערעור היא, שמכתב הביטול אינו מזכיר את נושא ריבית הפיגורים על התשלום הראשון וכי למעשה החוזה בוטל בשל העובדה הפשוטה שסכום התמורה טרם שולם. אציין, כי בפסק הדין הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי עילת הביטול הייתה ריבית פיגורים שלא נזכרה במכתב הביטול, אולם בית משפט קמא קרא לתוך הודעת הביטול את המכתב מיום 18.10.09 ואת המכתב מיום 17.9.09. דומני, כי שאלת עילת הביטול היא שאלה הראויה לעיון. עוד אציין, כי בית משפט קמא בקובעו בסעיף 8, כי עילת הביטול הייתה ריבית הפיגורים על התשלום הראשון, מפנה, בין היתר, לתשובת החברה לתובענה; לתצהירו של אורן; ולעמ' 16-17 לפרוטוקול כאינדיקציה לכך שזו אכן היית עילת הביטול. דומני, כי גם הנמקה זו ראויה לעיון.
שאלה נוספת הראויה לעיון היא האם, בין היתר, לאור האמור לעיל, היה מקום להתנות את האכיפה בתשלום התמורה שלא על פי ערכה הנומינאלי אלא בצירוף הפרשי הצמדה או בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (אם ריבית כדין או ריבית אחרת) ומאיזה תאריך.
התיק יועבר לדיון לפני הרכב.
ניתנה היום, ל' בתשרי התשע"ג
(16.10.2012), במעמד הצדדים.
ש ו פ ט