ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4959/96
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט י' גולדברג
המערער: מוסא קונבר
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בנצרת בת.פ. 144/95 שניתן ביום 20.6.96
על ידי כבוד השופט א' אמינוף
תאריך הישיבה: כ"ז באלול תשנ"ז (29.9.97)
בשם המערער: עו"ד אחמד מסאלחה
בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר
פ ס ק - ד י ן
השופט י' טירקל:
כללי
1.על המערער הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום בשל עבירות של עסקה בסם, לפי סעיפים 13 ו19- לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג1973- (להלן - פקודת הסמים) יחד עם סעיף 26 לחוק העונשין התשל"ז1977- (להלן - חוק העונשין), ושל החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא לפקודת הסמים יחד עם סעיף 26 לחוק העונשין. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, קשר המערער, שהוא תושב ירושלים, קשר עם אדם בשם סלים חלוואני (להלן - "סלים"), שהוא תושב חולון, לרכוש סמים מסוכנים מתושבים לבנוניים ולמכרם לקונים בישראל. השניים נסעו במכוניתו של סלים מירושלים לאזור בית שאן ושם קבלו מתושבים לבנונים, תמורת תשלום, שקית שהכילה סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל 2.83 ק"ג.
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו וגזר עליו מאסר לתקופה של שבע שנים וכן מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים. ערעורו של המערער מכוון נגד הרשעתו ולחלופין נגד העונש שהושת עליו.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
2.לא היתה מחלוקת כי ביום המעשה נסעו המערער וסלים במכוניתו של סלים מירושלים לטבריה ומשם נסעו לבית שאן, בעקבות מכונית מרצדס אדומה (להלן - "המרצדס האדומה") שבה ישבו שני לבנונים. שם מסר סלים שקית שחורה לאשה שנסעה במרצדס האדומה, שהעבירה מצידה את השקית שהכילה את הסם לתוך מכוניתו של סלים. זמן קצר לאחר מכן עצרה המשטרה את המערער ואת סלים והסם נתפס.
3.לפני בית המשפט המחוזי הוצגו - מפי המערער ומפי סלים - שתי גירסות מנוגדות.
גירסתו של המערער, בעיקרה, היתה כי נסע עם סלים לטבריה על מנת לקבל מסלים שם דוגמאות של מוצרי קוסמטיקה מלבנון. כאשר הגיעו לטבריה אמר לו סלים שהאנשים שהביאו את הדוגמאות נמצאים בבית שאן. בהגיעם לאזור מסר סלים שקית שחורה לאשה שהיתה במרצדס האדומה. אחרי שהמשיכו לנסוע קילומטרים מספר אחרי המרצדס האדומה עצרו ואז מסרה אותה אשה לסלים שקית אחרת. המערער לא ידע שמדובר בעיסקת סמים.
גירסתו של סלים, בעיקרה, היתה כי, כתושב לשעבר של לבנון, הוא עוסק בעסקי מסחר בין ישראל ללבנון. לפי הצעתו של אחד ממיודעיו מלבנון, החליט לעשות עיסקת סמים. למטרה זאת התקשר עם המערער, שהיה מוכר לסלים מביקוריו בירושלים. המערער הסכים לרכוש את הסמים, המחיר סוכם, ואז שילם המערער מקדמה על חשבון המחיר ובנסיעתם לטבריה הביא עמו בשקית את יתרת המחיר. סלים מסר שקית זאת ללבנונים ואותה אשה מסרה את השקית שהכילה את הסם לידי המערער.
לאור גירסות מנוגדות אלה הציג בית המשפט לעצמו שלוש שאלות: א) האם ידע המערער שהוא מבצע עיסקה בסמים? ב) מדוע נסע המערער עם סלים? ג) מי מימן את העיסקה? לאחר שבחן את עדויותיהם של המערער ושל סלים, וכן עיין ביתר הראיות שהובאו לפניו, החליט לתת אמון בעדותו של סלים, שאותה העדיף על פני עדותו של המערער. לפיכך קבע שהתשובה לכל אחת מן השאלות מפלילה את המערער ומכאן שיש להרשיעו.
נימוקי פסק הדין
4.בית המשפט המחוזי השתית את פסק דינו על ששה נדבכים שבא כוח המערער בא לקעקע. להלן אעמוד עליהם כסדרם, כפי שהגדיר אותם בית המשפט.
א.הנדבך הראשון: גירסתו של סלים בבית המשפט תאמה בעיקרה את גירסתו ברוב
הודעותיו במשטרה.
מיד עם מעצרו כרך סלים את המערער בעיסקת הסם ובכל הודעותיו סיפר על מעורבותו בעיסקה. בית המשפט עמד על כך שהיו סתירות בין גירסתו של סלים בבית המשפט לבין חלק מהודעותיו במשטרה, אולם לא מצא בהן ממש. סתירות אלה בחן אחת לאחת:
(1) המחיר שסוכם:
בעניין זה נקב סלים בהודעותיו בסכומים שונים. בית המשפט סבר כי "אפשר בהחלט להבין שאדם מפוחד בוכה ומבוהל שמעולם לא נתפס במשטרה יתבלבל בעניין הסכומים". עוד ציין שלא מדובר בפרט מהותי, וכי הדבר מתיישב עם גירסתו לפיה לא ראה, כאמור, את יתרת הכסף שהיתה בתוך שקית.
(2) יוזם העיסקה:
בהודעתו הראשונה, שנגבתה ביום מעצרו, טען סלים שהמערער היה יוזם העיסקה והוא שפנה אל סלים בהצעה. בהודעתו הבאה, למחרת היום, וכן ביתר הודעותיו ובעדותו בבית המשפט, סיפר סלים שהוא שהציע למערער לעשות את העיסקה. בית המשפט קבע כי עדותו בעניין זה היתה מוצקה ולא נתערערה בחקירתו הנגדית. עוד סבר כי ניתן להסביר את הסתירה בכך שבשעת תפיסתו קיווה סלים להפחית מחלקו שלו בעיסקה, על ידי הטענה שהמערער היה היוזם. כך או כך, סבר בית המשפט כי לאור המסכת הכללית של הראיות אין חשיבות לשאלה מי היה היוזם.
(3) זהות האשה הלבנונית והשאלה למי מסרה את הסם:
גם כאן היתה סתירה, לעניין זהותה של האשה הלבנונית, בין הדברים שאמר סלים בהודעה שנגבתה ביום מעצרו, בה טען שאינו מכיר אותה, לבין דבריו בהודעתו למחרת היום וכן בעדותו בבית המשפט, שהאשה מוכרת לו. כאן קיבל בית המשפט, כמו לגבי הטענה הקודמת, את הסברו של סלים, כי בשעת מעצרו, ניסה להרחיק את עצמו מן העיסקה ולפיכך טען שאינו מכיר את האשה.
בית המשפט סבר שיש סתירה בין גירסתו של סלים לבין עדותו של שוטר שצפה במכוניתו של סלים ובמרצדס האדומה בזמן העיסקה, לגבי השאלה למי מסרה האשה את השקית שהכילה את הסם. כזכור, טען סלים כי אותה אשה מסרה את הסמים למערער, שישב במכונית לידו, שלא כגירסת המערער, שטען כי האשה מסרה את השקית לסלים. לדברי אותו שוטר - שצפה במכוניות ממרחק של כ700- מטרים - לא יכול היה להבחין אם הדמות שמסרה את השקית היתה של גבר או של אשה, וכל שידע היה כי הדמות הגיעה לכיוון הנהג והכניסה את השקית לרכב, בלי שהבחין מי נטל את השקית. בית המשפט לא ייחס לכך חשיבות לאור העובדה המוסכמת שהסם הועבר לתוך המכונית מבעד לחלונה. עם זאת, ראוי להעיר, שאין בכך סתירה כלל, מן הטעם שדברי השוטר לא הכחישו את דבריו של סלים.
(4) ספור האיום של החיזבאללה:
בהודעותיו במשטרה, למעט הודעתו הראשונה, וכן בעדותו בבית המשפט, אמר סלים כי המניע לכך שיזם את עיסקת הסם היו איומים על חייו מצד ארגון החיזבאללה, שחשד בו שהוא מרגל ישראלי, דבר שפורסם בעיתון לבנוני. סיפור זה לא נכלל בהודעתו הראשונה משום שלדבריו לא רצה השוטר שגבה את ההודעה לרשום את הדברים. לעומתו טען אותו שוטר בעדותו שרשם כל מה שנאמר לו.
בית המשפט בדק את הסתירה בין עדותו של סלים לבין עדותו של השוטר וקבע כי נחה דעתו שסלים דובר אמת וכי בכל מקרה אין בסתירה כדי להשפיע על שאלת אשמתו של המערער.
(5) עניין המרצדס הירוקה:
לפי גירסתו של סלים היו הוא והמערער אמורים למסור את הסם לחבריו של המערער, שאכן הגיעו במכונית מרצדס ירוקה (להלן - "המרצדס הירוקה") כדי לקבל אותו. גם כאן נטען שהיו סתירות שונות בין הדברים שאמר סלים בהודעותיו ובעדותו לגבי נוסעי המרצדס הירוקה והמפגש איתם. בית המשפט סבר שסתירות אלה אינן מעלות ואינן מורידות; לדעתו נמנע המערער מלדבר על המרצדס הירוקה משום שניסה להרחיק את עצמו מן העיסקה. כפי שאמר, "עניין המרצדס הירוקה עומד לרועץ לחובת הנאשם [המערער] דווקא". עוד הוסיף כי שני הנוסעים במרצדס הירוקה נעצרו ביום העיסקה כחשודים והתברר שאחד מהם הוא חברו של המערער מזה שנים רבות.
(6) כפי שראינו, פירט בית המשפט בהרחבה את הטעמים שעל פיהם דחה את הטענות בדבר סתירות בין עדותו של סלים בבית המשפט לבין הודעותיו במשטרה. בכל אלה אין מקום להתערב.
ב.הנדבך השני: עדותו של סלים בבית המשפט היתה ברורה וחד משמעית בקושרה את המערער לעיסקת הסם.
בית המשפט קבע כי עדותו של סלים בבית המשפט בדבר חלקו של המערער בעיסקת הסם היתה ברורה, מוצקת וחד משמעית. עדותו של סלים ניתנה אחרי שהורשע ודינו נגזר ובית המשפט התרשם כי בראשית עדותו ניסה שלא לסבך בפרשה גם את המערער. לדעתו ניסה סלים להפחית מחומרתה של העיסקה בכך שהעיד כי היה מדובר בסם מסוג חשיש ולא הרואין, דוקא כדי להיטיב עם המערער. אם רצה לסבך את המערער בעיסקה שלא היה כרוך בה, כטענת בא כוחו, היה יכול לומר שמדובר בסם מסוג הרואין, כפי שאכן היה. לפיכך לא מצא בית המשפט בדברים אלה ערעור על מהימנותו.
אשר לטענתו של המערער כי דיבר עם סלים על ייבוא מוצרי קוסמטיקה מלבנון ולא על עיסקי סמים, העדיף בית המשפט את דבריו של סלים לפיהם, עמד במרכז השיחה עניין הסם. עוד אמר סלים בעניין זה כי לא הבטיח למערער להביא לו דוגמאות של מוצרי קוסמטיקה, אלא הביא לו דוגמה של הסם. לא מצאתי מקום לערער את קביעתו זו, שהושתתה, בין היתר, על חוסר ההגיון שבגירסת המערער. אם אכן, כפי שטען, היה סלים המבצע היחיד והמממן היחיד, מדוע הסיע איתו את המערער מירושלים למקום ביצוע העיסקה?!
יתר על כן, אפילו היה יסוד לסיפורו של המערער בעניין מוצרי הקוסמטיקה, אין בכך כדי להסביר את נסיעתו עם סלים. לדברי המערער הגיע סלים לירושלים, מדי יום ביומו, במשך כחצי שנה לפני כן. סלים היה יכול להביא, אפוא, את הדוגמאות אל המערער בלי לגרור אותו לטבריה. צדק, אפוא, בית המשפט בקובעו שאין הגיון בסיפור זה.
ג.הנדבך השלישי: עדותו של סלים נמסרה לאחר שהוא נשפט ונגזר דינו.
כאמור לעיל, נגזר עונשו של סלים לפני שעלה על דוכן העדים. מכאן, שעדותו לא ניתנה במטרה למלט את עצמו מן העונש. גם בכך נמצא חיזוק לאמינותו וכך נדחו גם טענותיו של המערער כי סלים מנסה לסבכו במעשי העבירה על לא דבר. גם בכך צדק בית המשפט.
ד.הנדבך הרביעי: התנהגות המערער בעת מעצרו מצביעה על אשמתו.
ראיה נוספת המצביעה על אשמתו של המערער מצא בית המשפט בעדויות לפיהן סירב המערער לצאת מן המכונית ואף השתולל, כאשר עצרה אותם המשטרה, והשוטרים נאלצו להשתמש בכוח על מנת לעוצרו. גם אני סבור כי התנהגות זאת מעידה עליו שלא היה נוסע תמים שנקלע לעיסקת הסם בלי שהתכוון לכך.
ה.הנדבך החמישי: התנהגות המערער בעת החקירה מצביעה על אשמתו.
במהלך חקירה משותפת, שבה נחקרו סלים והמערער, פירט סלים באריכות את גירסתו. החקירה הוקלטה. בשלב שלא היה חוקר בחדר אמר סלים למערער "נפלנו" ושאל אותו אם הוא דיבר. המערער סירב להגיב ואמר שידבר רק בבית המשפט. על דברים אלה חזר פעמים אחדות במהלך חקירותיו במשטרה.
בית המשפט ראה בהיעדרה של תגובה כלשהי מצידו של המערער לדברי סלים מעין הסכמה עם האשמה שהוטחה בו ודחה את הסבריו של המערער, שהיו, בין היתר, שחש כאבים בשל המכות שהוכה, לטענתו. גם בכך אין מקום להתערב.
ו.הנדבך השישי: החזקה בעובדה שקמה כשהמערער נתפס ברכב עם הסם.
בית המשפט סקר את מסכת העובדות שהוכחה ומצא שקמה חזקה שבעובדה כי המערער היה שותף להחזקת הסם וכי ההחזקה היתה בידיעתו ובהסכמתו. עוד קבע שלא עלה בידי המערער לעורר ספק סביר בדבר אשמתו. מכאן, שדי בחזקה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס להוכחת האשמה. קל וחומר, כאשר במקרה דנן, לא עומדת החזקה בפני עצמה.
סיכום
5.כפי שראינו, טרח בית המשפט לנמק את הכרעת דינו בפירוט וביסודיות. בטיעוניו לפנינו חזר וניסה בא כוח המערער לערער את נדבכיה של ההרשעה אולם לא מצאתי בטענותיו די. לכך אוסיף שאפילו מתעורר ספק לגבי הראיות שבבסיסו של אחד מן הנדבכים, לא די בכך כדי לקעקע את הכרעת הדין כולה, שהיא, כאמור, מבוססת כהלכה. לפיכך אין ממש בערעור על ההרשעה ויש לדחותו.
גזר הדין
6.כזכור, גזר בית המשפט על המערער מאסר לתקופה של שבע שנים וכן מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים. לאור נסיבותיהן של העבירות, שעליהן עמדנו למעלה, ובעיקר לאור כמותו הגדולה של הסם - כשלושה ק"ג - וטיבו - הרואין - אין לומר כי בית המשפט החמיר עם המערער יתר על המידה. עם זאת הגעתי למסקנה, ולא בלי היסוסים, שיש להקל בעונשו בשל העיקרון של אחידות הענישה ובמידת מה גם בשל נסיבותיו האישיות.
ניתן לומר כי חלקו של סלים, שהיה שותפו של המערער במעשי העבירה, היה שקול לערך לחלקו של המערער. אמנם, המממן של העיסקה היה המערער, אולם היוזם הראשון שלה היה סלים, שגם יצר את הקשר בין סוחרי הסמים הלבנוניים לבין המערער. בהמשך הדרך גם פעלו שניהם בצוותא. כפי שראינו הושת על סלים עונש מאסר לתקופה של שש שנים, וכן חולטו מכוניתו וסך של 27,000 $ שנתפסו בביתו.
אכן, שלא כמו המערער, הודה סלים במעשיו ואף העיד נגד המערער, אולם, מאידך גיסא, עומדות למערער נסיבות אישיות מקילות. הוא בן 58 שנים, אב לחמש בנות ושני בנים. לפני שבע שנים שכל את אחד מבניו, שטבע בים בהיותו כבן 22. עתה הוא גימלאי ומתקיים מקיצבה צנועה ומתמיכת בנותיו. אין לו הרשעות קודמות. אם מביאים כל אלה בחשבון נראה שאין להחמיר בעונשו יותר מעונשו של סלים. הייתי מפחית, אפוא, שנה אחת מתקופת מאסרו ומעמיד את תקופת המאסר בפועל על שש שנים. יתר חלקי פסק הדין יעמדו בעינם.
7.לפיכך אני מציע כי ערעורו של המערער על הרשעתו יידחה וכי ערעורו על גזר הדין יתקבל כאמור לעיל.
ש ו פ ט
המשנה לנשיא ש' לוין :
אני מסכים.
המשנה לנשיא
השופט י' גולדברג :
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' טירקל.
ניתן היום, כ"ו בחשון תשנ"ח
(26.11.97).
המשנה לנשיא ש ו פ
ט ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
02
M
.960495996