פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4972/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים-המערערים
:
1.
חיים סימקין
2.
נטע פירסטנברג
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה להפס
קת משפט עד להחלטה בערעור
בשם
המבקשים-המערערים: עו"ד דור נתן
החלטה
1.ביום 20.6.2001 המערערים ביקשו מבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח-תקוה (כבוד השופט ג' שטרסמן) כי יפסול עצמו מלדון בעניינם בע"מק 143/00 וע"מק 180/00, בו הם מואשמים בעבירות מסוג ביצוע עבודות ללא היתר, על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-. טענת הפסלות היתה כי ישנו חשש ממשי למשוא פנים. שכן, לטענתם בית המשפט עשוי להיות מושפע מהחלטות קודמות שלו לגבי תיקון כתב האישום (ביום 26.6.2000) בו הוסף עד תביעה, ומהוספת כראיה נוספת (ביום 27.12.2000) תיק שעניינו בקשה לביטול צו הפסקת עבודות שיפוטי במקרקעין נשוא כתבי האישום בתיקים נשוא הערעור שלפנינו.
2.בית המשפט דחה (ביום 20.6.2001) את בקשת המערערים לפסול עצמו מלשבת בדין, מהטעם לפיו "אין ולא היה מקום לחשש שמא מותב זה מושפע מהחלטות קודמות שלו בדונו בתיק כלשהו". כמו כן, בית המשפט דחה את בקשת המערערים לדחות את המשך הדיון בתיקים, לאחר שאלו הודיעו בדבר כוונתם להגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט זה. בהנמקתו ציין בית המשפט, כי הדיונים נדחו פעמים רבות בעבר. הדבר יוצר טרחה רבה לעדים, שכמה מהם קבלו בפני בית המשפט על השחתת זמנם. עוד הוסיף השופט, כי בשל הפגרה הקרבה עושה בית המשפט מאמצים כבירים לשמוע התיק במלואו עתה.
3.היום (24.6.2001) הוגש ערעור על החלטתו של בית המשפט שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בעניינם. בנוסף, הוגשה בקשה להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור, כקבוע בסעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, אשר המשך הדיון בו קבוע למחר (כלומר ה25.6.2001-).
4.בנסיבות המקרה - ומבלי להביע עמדה לגופו של הערעור - דין הבקשה להדחות. כקבוע בסעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשמו, להמשיך במשפט גם אם הוגש ערעור על החלטת השופט בטענת הפסלות. בנסיבות המקרה שלפני, אף אני סבור - כנימוקי בית המשפט, כפי שנרשמו בהחלטתו מיום 20.6.2001 - כי אין מניעה להמשיך במשפט, חרף הגשת הערעור על ההחלטה בטענת הפסלות. בבסיס החלטתי מונחת העובדה כי המערערים הגישו הבקשה רק היום, כשהמשך הדיון במשפט עתיד להתקיים מחר בבוקר, בעוד היה בידם של המערערים להגישו במועד מוקדם יותר, אשר היה מאפשר לבית המשפט ולעדים בו לכלכל זמנם בהתאם. כן שוכנעתי, כי אין בחומר שבפני ובטענות המערערים עילה להפסקת הדיון בעניינם.
על כן, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הערעור יקבע לשמיעה בפני, כמקובל.
ניתנה היום, ג' בתמוז התשס"א
(24.6.2001).
ה
נ ש י א