ע"א 4983/15 ויקטור פורמן נ. אולג טרלינסקי

1.

ביום 3.9.2015 הוגשה אלי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.1.2015 (ה"פ 17724-08-13, השופט ר' וינוגרד ) ונשאה את הכותרת "בקשה בהולה". בפסק דינו האמור נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיב בהליך דנן (להלן:

המשיב ) להכריז על שני פסקי דין שניתנו ברוסיה נגד המבקש בהליך דנן (להלן: המבקש ) כאכיפים במדינת ישראל. מדובר בשני פסקי דין שנתנו תוקף להסכם פשרה בין המבקש לבין המשיב שלפיהם התחייב המבקש לשלם למשיב סכומי כסף.

2.

בבקשה נטען כי מכוח פסק הדין שניתן נגד המבקש בבית המשפט המחוזי נפתחו בעניינו הליכי הוצאה לפועל, שבמסגרתם עתיד להיות ממומש בהקדם נכס מקרקעין בבעלותו של המבקש. המבקש טען כי פסקי הדין שניתנו נגדו ברוסיה נוגדים את תקנת הציבור (עקב שיעור הריבית הגבוהה שבהם חויב), ומכאן שאין לאכוף אותם בישראל. דומה שזוהי אף טענתו המרכזית בערעור שהגיש. המבקש עתר אפוא להורות על עיכוב ביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהגיש על לבית משפט זה. יצוין, כי המבקש הגיש בקשות קודמות לעיכוב ביצוע במהלך החודשים החולפים, אך אלה נדחו מטעמים דיוניים (החלטות מיום 6.8.2015 ומיום 10.8.2015).

3.

ביום 4.9.2015 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצועם של ההליכים שנפתחו נגד המבקש. התניתי את עיכוב הביצוע בתנאים הבאים: חתימה על כתב התחייבות עצמית (שלגביו נטען על-ידי המבקש כי לא ניתן היה לצרפו במועד הגשת הבקשה עקב הימצאותו של המבקש ברוסיה); ערבות בנקאית; והפקדת עירבון. קבעתי כי על המבקש להפקיד את כתב ההתחייבות העצמית עד ליום 10.9.2015 ואת הערבות והעירבון עד ליום 27.9.2015. כן נקבע, כי אם המבקש לא יעמוד בתנאים אלה יפקע הצו.

4.

ביום 7.9.2015 הגיש המשיב הודעה מטעמו. בהודעה זו נכללו מספר פרטים עובדתיים חיוניים שלא פורטו בבקשה המקורית לעיכוב ביצוע. בין היתר, המשיב הצביע על קיומם של הליכים רלוונטיים בהוצאה לפועל שלא הוזכרו בבקשה, וכן על העובדה המבקש נקט בהליכים מקבילים להליך זה מול רשם ההוצאה לפועל.

5.

על רקע הודעתו זו של המשיב, ביום 7.9.2015 הוריתי למבקש להגיש הודעה מטעמו, שבה היה עליו להסביר מדוע העובדות האמורות לא נכללו בבקשה לעיכוב ביצוע ולהשיב האם אין במחדל זה משום חוסר ניקיון כפיים המצדיק את דחייתה של הבקשה. בהחלטה נקבע כי על המבקש להגיש הודעה זאת עד ליום 9.9.2015. אולם, הודעה כאמור לא הוגשה על-ידי המבקש עד היום. כמו כן, לא הוגשו כל הודעה או פנייה אחרת מטעמו בעניין זה.

6.

ביום 10.9.2015 הגיש המשיב הודעה נוספת לבית המשפט, שבה הוא דיווח על כך שהמבקש לא העביר אליו עותק של בקשתו לעיכוב ביצוע. מסיבה זו, כך נטען, לא עלה בידי המשיב להשיב לבקשה לגופה.

7.

לנוכח המתואר לעיל, דין הבקשה לעיכוב הביצוע של פסק דינו של בית המשפט המחוזי להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב לגופם של דברים. המבקש לא עמד בתנאים שקבעתי בהחלטתי מיום 4.9.2015. כמו כן, הוא לא הגיש הודעה כאמור בהחלטתי מיום 7.9.2015. כל אחד מהטעמים הללו כשלעצמו מצדיק את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. למעלה מן הצורך, יצוין כי טרם ניתנה החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה.

8.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. הצו שניתן על-ידי ביום 4.9.2015 מבוטל. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 שקל.