פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 4989/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. משה שטארק
2. חיים שאול לוריא
נ ג ד
המשיבים:
1. א.י. פרידמן – חברה ליזמות והשקעות בע"מ
(בפירוק זמני)
2. עו"ד דן הלפרט – מפרק זמני
3. עו"ד אביחי ורדי – מפרק זמני
4. כונס הנכסים הרשמי
צדדים קשורים:
5-1. אהרון איינהורן ואח'
7-6. רבקה אבער (שטיין) ואח'
14-8. חיים צבי שטיין ואח'
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו
של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.5.2022 בפר"ק 34667-08-19 שניתנה
על-ידי כבוד השופט י' פרסקי
בשם המבקשים:
בעצמם
בשם המשיבים 3-2:
בעצמם
בשם המשיב 4:
עו"ד רועי נירון
החלטה
1.
בפני בקשה לעיכוב ביצועה של החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.5.2022 (פר"ק 34667-08-19, השופט י' פרסקי ).
2.
בבסיסה של הבקשה שבפני עומדת פעילותה של המשיבה 1, א.י פרידמן חברה ליזמות והשקעות בע"מ (להלן: החברה ), חברה קבלנית שפעלה החל משנת 2010 לקידום פרויקט תמ"א 38 בבניין בעיר אשדוד (להלן: הפרויקט ). מבלי להידרש לכלל הפרטים, יצוין כי הפרויקט כלל בניה של 40 דירות חדשות (להלן: הדירות החדשות ), בבניין שבו היו עוד קודם לכן 64 דירות. אף שמועד המסירה הראשוני של הדירות בפרויקט נקבע ליום 1.1.2015, החברה נקלעה לקשיים כלכליים שבעטיים נבצר ממנה להשלים את הפרויקט. עוד יצוין כי עד כה נמכרו רוב הדירות החדשות בפרויקט (למעט מספר דירות בודדות), ביניהן שתי דירות שנרכשו על-ידי המבקשים בהליך דנן.
3.
נוכח מצבה הכלכלי הקשה של החברה, ביום 15.8.2019 הגישו שלושה מרוכשי הדירות החדשות בקשה להורות על פירוקה בהתאם לסעיפים 257(4) ו-257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. בהמשך לכך, ביום 10.10.2019 מינה בית המשפט המחוזי את המשיבים 3-2, עו"ד דן הלפרט ועו"ד אביחי ורדי בהתאמה, כמפרקים זמניים של החברה (להלן: המפרקים הזמניים ). זאת, תוך שנקבע כי על האחרונים לפעול לביצוע הפעולות הנדרשות להשלמת הפרויקט.
4.
ביום 20.12.2021 הגישו המפרקים הזמניים דו"ח מסכם ובו נסקרו בפירוט היבטים שונים הנוגעים למצבו של הפרויקט וכן הוצע מתווה להשלמתו. בין היתר, הובהר כי נודעת דחיפות לגיוס מימון לצורך קידום הפרויקט, לרבות בדרך של גביית תוספת כספית מרוכשי הדירות החדשות. בהקשר זה צוין כי חלק מהרוכשים טרם שילמו את מלוא התמורה החוזית שנקבעה בהסכמי המכר, וכי אף נמצא כי חלק מן הדירות החדשות נמכרו בסכומים שהיו נמוכים משווי השוק שלהן במועד ההתקשרות. לפיכך, עמדת המפרקים הזמניים הייתה כי יש לדרוש מרוכשי הדירות החדשות לשלם את יתרת התמורה שטרם שולמה על-ידם, עד לגובה התמורה "הריאלית" – קרי שווי השוק של הדירה במועד מכירתה, בהתאם לחוות דעת שמאית. המפרקים הזמניים אף הציעו כי ככל שיעלה צורך בגיוס כספים נוסף, יידרשו הרוכשים לשלם תוספת נוספת. לבסוף, המפרקים הזמניים סברו כי אם מי מרוכשי הדירות החדשות לא ישלם את הפרשי התמורה כנדרש, ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה לביטול ההתקשרות עמו.
5.
בהמשך לכך, ולאחר שהתקבלו תגובות הצדדים לדו"ח המסכם, ביום 22.5.2022 נתן בית המשפט המחוזי החלטה ובה העיר כי מתווה המימון שהוצע על-ידי המפרקים הזמניים "אינו חף מקשיים". על רקע זה, בית המשפט המחוזי הוסיף כי על המפרקים הזמניים להציג חלופה נוספת להשגת הכספים הדרושים לצורך מימון הפרויקט בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין. בית המשפט המחוזי אף ציין כי חלופה כאמור צריכה להתבסס על כך שיתרת הסכום הנדרש תתחלק באופן שוויוני בין כלל רוכשי הדירות החדשות.
6.
בהתאם להחלטה זו, ביום 26.5.2022 נערך דיון בבית המשפט המחוזי ובו נשמעו טענות הצדדים בעל פה. במהלך הדיון ציינו המפרקים הזמניים כי עלות ההוצאות הדרושות להשלמת הפרויקט מוערכת בכ-20 מיליון שקלים. הם הוסיפו כי לאחר מכירת הדירות הנותרות בפרויקט וגביית סכום מוסכם מבעלי הדירות הקיימות, צפוי להיוותר פער של כ-4.2 מיליון שקלים. בהקשר זה צוין כי ככל שהיתרה תתחלק באופן שווה בין כלל רוכשי הדירות החדשות, הרי שכל אחד מהם יידרש לשלם סכום נוסף שינוע בין 110,000 שקלים ועד 120,000 שקלים (מעבר לתמורה החוזית שנקבעה בהסכמי המכר).
7.
בתום הדיון ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, היא העומדת במוקד ההליך דנן. בתמצית, בית המשפט המחוזי קבע כי בשלב ראשון על רוכשי הדירות החדשות לשלם את יתרת התמורה החוזית שטרם שולמה על-ידם. זאת, תוך שניתנו הוראות ביחס לאפשרות העומדת להם להשיג על גובה חובותיהם ואף לפנות לבית המשפט בעניין. עוד נקבע כי ככל שישנן דירות אשר לגביהן קיים חשד שהתמורה בגינן הושפעה משיקולים זרים, סוגיה זו תתברר בהמשך. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככל שתידרש תוספת כספית נוספת מעבר למקורות התקציביים הקיימים, זו תשולם על-ידי רוכשי הדירות החדשות באופן שוויוני, בהתאם לגודלן היחסי של הדירות. כן נקבע כי כלל הסכומים האמורים ישולמו עד ליום 1.12.2022.
8.
ביום 21.7.2022 הגישו המבקשים ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ובצדו בקשה לעיכוב ביצועה. בעיקרו של דבר, המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים, בהעלותם טענות שונות ביחס לתוספת הכספית הנדרשת מבעלי הדירות החדשות. לשיטתם, המנגנון שנקבע אינו שוויוני מאחר שהוא מתעלם מכך שחלק מהדירות החדשות נמכרו בפועל בסכומים נמוכים מ"שווין האמיתי במועד הרכישה", באופן שתרם להיווצרות החסר התקציבי. בנסיבות אלו, כך נטען, משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא פגיעה ברוכשים ששילמו "תמורה מלאה" שעמם נמנים גם המבקשים. זאת ועוד, המבקשים מוסיפים כי אף שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתם, בהדגישם כי ככל שלא תעוכב ההחלטה הם ייאלצו ללוות כספים מגופים חוץ-בנקאיים בריבית גבוהה. בהקשר זה אף נטען כי אם יכשלו בגיוס הסכום הנדרש במועד, עלול הדבר להוביל לביטול הסכמי המכר שנכרתו עמם.
9.
בו ביום שהוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע הוריתי למפרקים הזמניים וכן לכונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 4, (להלן: כנ"ר ) להגיב לה. כמו כן, ובהתאם להחלטה נוספת מיום 31.7.2022, הוריתי על קבלת תגובותיהם של רוכשי הדירות לבקשה, ככל שאלה יבחרו לעשות כן.
10.
ביום 1.8.2022 הוגשה תגובת המפרקים הזמניים ובה נטען כי דין הבקשה להידחות, בהדגישם את הכלל לפיו אין מקום לעכב את ביצועו של חיוב כספי. בהקשר זה אף נטען כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם להם ככל שלא תעוכב ההחלטה. באשר לסיכויי הערעור, המפרקים הזמניים טענו כי אלה נמוכים מאוד, מאחר שאין מקום לעכב עוד את הפרויקט, מקום ששני רוכשי דירות בלבד מתנגדים לכך, ואילו יתר הרוכשים תומכים במתווה שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי.
11.
אף בתגובה שהוגשה מטעמו של הכנ"ר נטען כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. בתגובתו טען הכנ"ר כי שיקולי מאזן הנוחות אינם נוטים לטובת המבקשים, בהדגישו כי מדובר בחיוב כספי גרידא וכי כל עיכוב נוסף בקידום הפרויקט יוביל לנזק ממשי ולפגיעה באיכות חייהם של יתר הצדדים לפרויקט. כן נטען כי אף סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי הורה על מנגנון מאוזן אשר נועד לפזר את הנזק בין כלל רוכשי הדירות, תוך עמידה על עקרון השוויון בין נושים.
12.
למען שלמות התמונה יצוין כי בהתאם להחלטתי מיום 31.7.2022 הוגשה גם תגובה מטעמם של חמישה מבין רוכשי הדירות החדשות בפרויקט אשר טענו כי אין מקום להורות על עיכוב החלטתו של בית המשפט המחוזי. מנגד, בתגובות שהוגשו מטעמם של תשעה רוכשים אחרים הובעה תמיכה בטענות המבקשים, תוך שנטען כי יש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי להיטיב באופן לא הוגן עם מי שרכשו את דירותיהם בפרויקט במחיר נמוך משווין האמיתי.
13.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בתגובות שהוגשו לה, הגעתי ל כלל מסקנה כי דינה להידחות.
14.
כידוע, הכלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין שעליו מערערים (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). בקשה לעיכוב ביצוע תתקבל אפוא כאשר המבקש הוכיח כי סיכויי ערעורו גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני שיקולים אלה מתקיימת "מקבילית כוחות", כאשר הבכורה ניתנת לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 7817/21 איוב נ' עזמי , פסקה 10 (6.12.2021)). הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, שבה על המבקש מוטלת החובה להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם ככל שתידחה בקשתו (ראו למשל: ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי , פסקה 11 (6.11.2018); ע"א 2022/22 אחיהוד מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דמתי , פסקה 5 (12.4.2022)).
15.
במקרה דנן, ומבלי לנקוט עמדה באשר לסיכויי הערעור, לא התרשמתי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים. במכלול הנסיבות, לא השתכנעתי כי עלה בידם להצביע על נזק ממשי, ובפרט לא נזק בלתי הפיך, אשר עלול להיגרם להם ככל שההחלטה לא תעוכב וערעורם יתקבל בסופו של יום. הדברים אמורים אף בשים לב לכך שנתח משמעותי מתוך הסכום שעל המבקשים לשלם בשלב זה נובע מהתחייבותם החוזית המקורית, בשונה מן התוספת הכספית שנקבעה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, נתתי דעתי לעובדה כי עסקינן בפרויקט שהשלמתו מתעכבת זה שנים רבות, וכי כל עיכוב בקידומו כרוך בפגיעה מתמשכת בצדדים נוספים. זאת, בפרט ביחס לבעלי הדירות הקיימות בבניין מושא ההליך דנן.
16.
סוף דבר: הבקשה נדחית. במכלול הנסיבות, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באב התשפ"ב (16.8.2022).
ש ו פ ט ת