ע"א 5114/01 קל בנין בע"מ נ. מפלסי הצפון בע"מ

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת) מיום 11.6.01, לפיו התקבלה עתירתה של משיבה 1, חברת מפלסי צפון בע"מ, להכריזה כזוכה במכרז לביצוע עבודות פיתוח בשכונת קריית בנימין בקריית אתא.

2.עניינו של המכרז נשוא הערעור הוא בביצוע עבודות תשתית בהיקף רחב בשכונת קריית בנימין הנמצאת בשטח שיפוטה של המשיבה 2, עיריית קריית אתא (להלן: "המשיבה 2"). היקף העלות של עבודות התשתית הוערך בסכום העולה על 28 מילון ש"ח. במסמכי המכרז נקבע כי המכרז ינוהל בשני שלבים. בשלב הראשון תיבחן השאלה אם ההצעות שהוגשו עומדות בתנאי הסף שנקבעו במכרז, כאשר ההצעות שלא עומדות בכך ייפסלו ולא יעברו לשלב השני. במסגרת השלב השני ייבחנו ההצעות לאור הקריטריונים הקבועים בסעיף 16 למכרז. קריטריונים אלה כוללים בין היתר: ביצוע עבודות והיקפן, חוסן כלכלי, מידת שביעות הרצון של המזמין ו/או מעסיקים אחרים מעבודות קודמות של המציע, ניסיון מוכח, וכמובן ההצעה הכספית ותנאיה. בגוף המכרז לא נקבע המשקל היחסי לכל קריטריון.

3.למכרז ניגשו ששה מציעים כאשר שניים מהם לא עברו את תנאי הסף. בין ארבעת המציעים שעברו לשלב השני, הצעתה הכספית של המשיבה 1 הייתה ההצעה הנמוכה ביותר. דא עקא, שבשקלול הסופי, לאור המשקל היחסי שנתנה וועדת המכרזים לקריטריונים השונים, הגיעה משיבה 1, על אף שהצעתה הכספית היא הנמוכה ביותר, למקום השלישי בלבד, עם ניקוד של 82.86%. המבקשת קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר (92.43%) והוכרזה כזוכה במכרז. אחריה, במקום השני הגיעה חברת סולל בונה, המשיבה 4, עם ניקוד של 86.35%.

4.נגד החלטתה של וועדת המכרזים, הגישה משיבה 1 עתירה מנהלית לבית המשפט קמא, בה ביקשה לבטל את החלטת וועדת המכרזים, ולהכריז עליה כזוכה בשל היותה בעלת ההצעה הכספית הנמוכה ביותר. המשיבה טענה בעתירתה, כי מתן משקל יחסי לקריטריונים השונים לאחר שהתקבלו ההצעות, לוקה באי-חוקיות ולמעשה נותן לרשות את האפשרות לנתב את הזכייה במכרז להצעה בה היא חפצה.

5.לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית משפט קמא לקבל את העתירה, לבטל את החלטת וועדת המכרזים, ולהצהיר על המשיבה 1 כמי שזכתה במכרז. בית המשפט נימק את פסק דינו בכך, שוועדת המכרזים טעתה כאשר קבעה את המשקל היחסי לקריטריונים השונים בדיעבד, ולאחר פתיחת תיבת ההצעות. ובלשונו בעמ' 2 לפסק הדין:

"אם סברה וועדת המכרזים, שיש מקום לקביעת משקל שונה לאמות המידה שנקבעו בסעיף 16 לתנאי המכרז, הרי היה עליה לדאוג לכך ששיטת הניקוד וקביעת המשקל ייכללו בתנאי המכרז, או שתימסר הודעה מראש לכל המתחרים".

עוד, קבע בית המשפט, כי היות ובמקרה דנן אין טעם להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, והיות והמשיבה 1, כמו שאר המתמודדים שעלו לשלב השני, הינה מתמודדת ראויה, הרי שמן הדין יהיה להכריז עליה כזוכה במכרז, וכך עשה.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו בקשה לעיכוב ביצוע. משיבה 1 התנגדה לבקשה, ומשיבה 2 הביעה את הסכמתה, אך התנתה אותה בהכרעה מהירה בערעור.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ותגובות המשיבים, הגעתי למסקנה כי נכון יהיה לקבלה. כידוע, הכלל הוא כי בעל דין זכאי לממש פסק דין שניתן לטובתו לאלתר, ומאידך, עיכוב ביצוע יינתן במשורה, ורק לאחר שהוכח בפני בית המשפט, כי אי-היענות לבקשת העיכוב, כרוכה בנזק בלתי הפיך שקשה יהיה לתקנו אם הערעור יתקבל.

באשר למקרה הנוכחי, מדובר במכרז לעבודות בהיקף גדול, ואין ספק שאי-היענות לבקשה עלולה לגרום למבקשת נזק של ממש אם ערעורה יתקבל. מאידך, האינטרס הציבורי להשלים את הליכי המכרז ולהתחיל בעבודות הוא רב, וזה יכול לבוא על סיפוקו רק אם ההכרעה בערעור תהיה מהירה.

אי לכך, אני נעתר לבקשה, ובלבד שהמבקשת תפקיד בבית המשפט, תוך 7 ימים, ערבות בנקאית צמודה וללא הגבלה בזמן, בסך של 500,000 ש"ח, להבטחת נזקיה של משיבה 1. המזכירות תקבע את מועד הדיון בערעור זה במהלך חודש ספטמבר, והתיק יועבר לכב' רשם על מנת לקצוב מועדים להגשת סיכומים.

אין צו להוצאות.