ע"א 5136/11אלי קצירי נ. אברהם כהן

1.

המערער 1 בערעור שכותרת הגיש בקשה להשבת מלוא העירבון שהופקד בערעור זה (בסך של 30,000 ש"ח) לידיו. המערער 1 ציין כי אמנם בפסק הדין חויבו המערערים באותו הליך בהוצאות בסכום כולל של 30,000 ש"ח, אך כי ביום 9.2.2014 נשלחה על ידו למשיבים באותו ערעור הודעת קיזוז כנגד חובם כלפיהם, כפי שנקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ובפסק הדין של בית משפט זה.

המשיבים 10-7 נתנו הסכמתם לבקשה ואילו המשיבים 6-2 מתנגדים לה, שכן לשיטתם אין כל בסיס לקביעה לפיה יש להם חוב חלוט כלפי המערערים.

המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים לעניין פרשנות פסק הדין של בית משפט זה ולגבי הקביעות שנקבעו בגדרו בעניין חובם של המשיבים כלפי המערערים (ויצוין כי כל אחד מהצדדים מצא להפנות לפסקאות אחרות בפסק הדין) אין מקומן להתברר בהליך שבפניי. יוזכר בהקשר זה כי תכלית הפקדת העירבון היא להוות כלי בידי משיבים בהליך ערעורי לקבל לידיהם את ההוצאות שנפסקו לטובתם בהליך ללא צורך בהתדיינויות בעניין, ובהתאם לתכלית זו ועל פי הגיונם של דברים טענות הדדיות של הצדדים לעניין פרשנות פסק הדין ראוי להן להתברר במסגרת המתאימה לכך.

אשר על כן ולאחר שעיינתי בחומר שבפניי, ומבלי להביע עמדה בטענות הצדדים לגופן, איני מוצאת מקום לקבל את בקשתו של המערער 1 להשבת העירבון.

2.

ואולם, בדיקה העלתה כי הבקשה האמורה להשבת עירבון הוגשה ביום 10.2.2014, וכי עוד קודם לכן, ביום 3.2.2014, מחציתה חולטה והועברה בפועל על ידי מזכירות בית המשפט לידי בא-כוחם של המשיבים 1-2, נוכח ההוצאות שנפסקו בפסק הדין, ואילו מחצית הסכום הושבה לידי המערערים. יצוין כי נראה כי מחצית העירבון הושבה למערערים מחמת תקלה ונוכח סברת המזכירות כי נפסקו בפסק הדין הוצאות בסכום כולל של 30,000 ש"ח (15,000 ש"ח בגין כל אחד מן הערעורים). עוד יצוין להשלמת התמונה כי סכום נוסף של 15,000 ש"ח הועבר לידי בא-כוח המשיבים 1-2 מתוך כספי העירבון שהופקדו בערעור הקשור (ע"א 4998/11).

נוכח מסקנתי דלעיל ומשמחצית סכום העירבון הועברה לידי המערערים מחמת תקלה של מזכירות בית המשפט אשר פירשה באופן מוטעה תוצאה אופרטיבית שבפסק הדין, נדרש בא-כוח המערערים להשיב למזכירות בית המשפט את הסכום שהושב לידיו בטעות.

הסכום ישוב ויופקד במזכירות בית המשפט בתוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המערערים.