ע"א 5151/02 הקדש וקף מחמד ואברהים עבד רבו מעו נ. האפוטרופוס הכללי

זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו טוען המערער, כי העובדה שאביו ואמו של השופט התגוררו באזור נשוא המחלוקת, משמעה שיש לשופט עניין אישי בהליך המשפטי הנדון בפניו. לטענת המערער, העניין הממשי של השופט עשוי להיות בזכויות ממשיות שלו ושל קרובי משפחתו, בתור יורשים של הורי השופט שהתגוררו באזור, ואשר עשויים להיות בעלי זכויות בנכס בו התגוררו, כפי שטוענות יתר המשפחות היהודיות שחיו באזור. כן טוען המערער, כי גם אם אין לשופט זכויות קנייניות ממשיות בקרקע, הרי העובדה שהוריו גרו באזור המריבה, משמעה שיש לשופט זיקה אישית או רגשית לאזור זה. לטענת המערער, בנסיבות אלו בית המשפט לא יוכל לדון בהליך המתנהל בפניו באופן ניטרלי ואובייקטיבי, ולכל הפחות, יש להורות על פסילתו בשל מראית פני הצדק. המערער מציין כי התובענה נמצאת בשלביה המקדמיים, וטרם החל הדיון בה.

4.ביום 1.7.02 ביקשתי מכוח סמכותי על-פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי תתקבלנה הערות השופט לאמור בכתב הערעור. בתגובתו ציין השופט, כי בעקבות החלטתי, פנה אל אמו על מנת לברר האם אביו התגורר באזור המריבה. אמו השיבה לו כי ידוע לה כי לפני נישואיהם התגוררה משפחתו של אביו באזור, אך היא אינה מכירה את המקום המדויק. מכל מקום, ציין השופט, כי אין לו או למשפחתו או לקרוביו זכויות קנייניות במקרקעין באזור בו מתנהל ההסדר.

5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עילת הפסילה לה טוען המערער נעוצה בקיומו של עניין אישי של השופט בהליך המשפטי המתנהל בפניו. אלא שבנסיבות המקרה, ונוכח האמור בתגובת השופט, אין בידי לקבל את טענת המערער. בית המשפט קבע בהחלטתו כי אינו יודע היכן התגורר אביו, ובתגובתו ציין במפורש, כי אין לו או למשפחתו זכויות קנייניות במקרקעין באזור שבו מתנהל ההסדר. בנסיבות אלה, הרי שלא ניתן לומר כי לשופט אינטרס אישי בתוצאות ההליך המתנהל בפניו. העובדה כי יתכן ומשפחתו של אביו של השופט התגוררה בעבר באזור שבו מתנהל ההסדר, אין בה להעיד על קיומה של זיקה אישית של השופט למקרקעין נשוא המחלוקת, אשר תפגע באפשרותו לדון בהליך באובייקטיביות הדרושה, ומכל מקום, אין בה להפוך את השופט לבעל עניין אישי ישיר או עקיף בתוצאות הדיון. הלכה היא כי כדי להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו למשל: ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל

פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). "השאלה שיש לשאול היא... אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעתו של היושב בדין 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'"

(ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם). לאור האמור, הרי שבענייננו לא מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים מצד בית המשפט.

הערעור נדחה.