ע"א 5155/20 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בגדרו נפסקו פיצויים לעיזבון המנוח, לאחר שמצא את מותו בתאונת דרכים ביום 21.4.2016. המחלוקת נסובה סביב הפיצוי שנפסק בגין הפסדי השתכרות בשנים האבודות – בית המשפט המחוזי פסק סך של כ-2,450,000 ₪ (במעוגל), בעוד שלשיטת המבקשת יש לפסוק לו סך של כ-1,000,000 ₪ (במעוגל). לפיכך מבוקש לעכב ביצוע תשלום סך של 1,450,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ, ובסך הכל 1,670,545 ₪.

2.

לטענת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל משמעותיים, נוכח מספר קביעות שגויות של בית המשפט המחוזי, שאינן מתיישבות עם התשתית הראייתית, ואשר הובילו לפסיקת פיצוי שגוי. כך, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי בסיס שכרו של המנוח עומד על 10,000 ₪ (שיעור הקרוב לשכר הממוצע במשק); שגה בית המשפט המחוזי כשפסק למנוח הפסדי פנסיה; ושגה בית המשפט המחוזי כשקבע בסיס שכר נמוך לאלמנה, באופן שאינו משקף נאמנה את כושר השתכרותה. אשר למאזן הנוחות שבין הצדדים נטען, כי צפוי קושי משמעותי לגבות חזרה את הפיצוי אם יתקבל הערעור. מדובר באלמנה וקטינים ללא נכסים, שנתמכו בעבר על-ידי עמותת "פעמונים", ואף עתרו לקבלת מס הכנסה שלילי. עוד נטען, כי הפיצוי צופה פני עתיד, מה גם שמבוקש עיכוב ביצוע חלקי בלבד, שלא יפגע ברווחת המשיבים.

3.

מנגד טוענים המשיבים, כי דין הבקשה להידחות. סיכויי הערעור להתקבל – קלושים. לטענתם, לא זו בלבד שבית המשפט המחוזי לא פסק פיצוי גבוה מזה שמגיע למנוח, אלא אף החמיר עמו. אם תבחן ערכאת הערעור את כלל המסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, ואשר חלקם לא זכו להתייחסות בפסק הדין, או אז יוכל להתרשם כי הכנסתו של המנוח גבוהה מבסיס השכר שנקבע. אשר לטענות בדבר יכולת ההשבה של המשיבים נטען, כי הללו נטענו בעלמא, מבלי שהוצגו אסמכתאות רלבנטיות (בהקשר זה צוין, כי הפנייה לארגון "פעמונים" נעשתה כ-10 שנים לפני התאונה, בשל כישלון עסקי של האלמנה). אין הצדקה אפוא לחרוג מן הכלל, שלפיו אין לעכב ביצוע של פסקי דין כספיים, לבטח כאשר מבוקש לעכב תשלום של כמעט כל פסק הדין (1,670,545 ₪ מתוך 2,131,091 ₪, דהיינו למעלה מ-78% מן הפיצוי שנפסק).

4.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. ככלל, זכאי בעל דין להנות לאלתר מפירות זכייתו; עיכוב ביצוע פסק הדין הריהו חריג לכלל. ואולם, מקום שבו מתעורר חשש כלשהו כי ביצוע התשלום על-פי פסק הדין עשוי ליצור מצב בלתי-הפיך מחד גיסא, וכאשר עיכוב הביצוע לא יפגע ברווחתו של הזוכה מאידך גיסא – אזי יטה בית המשפט להורות על עיכוב הביצוע (ראו ע"א 3929/18 הפניקס – חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (5.6.2018), והאסמכתאות המובאות שם). כזה הוא מצב הדברים שלפנינו, כאשר הפיצוי בעיקרו צופה פני עתיד, וחלקו מיועד לילדיו של המנוח, קטינים, שכספיהם ממילא יהיו מופקדים עד הגיעם לגיל 18, מבלי יכולת לעשות בהם שימוש (אלא באישור בית המשפט המוסמך).

5.

הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת אפוא באופן חלקי. מתוך הסכום שביקשה המבקשת לעכב את תשלומו – 1,670,545 ₪, יעוכב סך של 800,000 ₪ עד למתן החלטה אחרת.

אין צו להוצאות.