ע"א 5156/10 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ. מגדל השעון

אכן הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בסוגיית ההוצאות הנפסקות על ידי בית משפט קמא אך נראה כי המקרה דנן מצדיק התערבות. בית משפט קמא המליץ למערערת למשוך את בקשת הפירוק שהגישה והיא נענתה להמלצה ועתרה לאי-חיוב בהוצאות.

בא כוח המשיבה 2 ביקש שיפסקו הוצאות לטובת מרשתו בשל הטורח שנגרם לה בהכנת תגובה לבקשה ולבקשת הביניים. משהשיב בא כוח המערערת לטענה זו וציין כי מדובר במידה רבה בטענות שהמשיבה 2 "מיחזרה" מהליכים אחרים, סבר בית המשפט כי יש בכך בלבד כדי להצדיק פסיקת הוצאות בסך של 50,000 ש"ח לטובת המשיבה 1, בציינו כי אלמלא נאמרו הדברים היה שוקל מחיקת הבקשה ללא צו להוצאות.

בא כוח המשיבה 2 מאשר בטיעוניו בפנינו כי הנמקה זו לפסיקת הוצאות לא היה לה מקום.

אולם לדבריו ההוצאות הריאליות למרשתו בבקשת הפירוק ובבקשת הביניים הגיעו כדי כ-100,000 ש"ח ועל כן, זוהי הסיבה שבגינה יש להותיר את פסיקת ההוצאות על כנה. מבחינת הנמקתו של בית משפט קמא אין לנו במקרה דנן אלא מה שפירט בית משפט בהחלטתו ובהתחשב במכלול הנסיבות שתוארו אנו סבורים כי לא היה מקום לפסוק סכום כה ניכר נגד המבקשת שקיבלה מיד בפתח הדיון את המלצת בית המשפט וחזרה בה מן הבקשה. עם זאת ומן הטעמים שפירט בא כוח המשיבה 2 פטור כלא כלום אי אפשר בשל הטרחה שנגרמה למרשתו וההוצאות שבהן נשאה לצורך ייצוגה בבקשה.

סיכומו של דבר אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו מפחיתים את סכום ההוצאות שפסק בית משפט קמא ומעמידים אותו על סך של 25,000 ש"ח במקום 50,000 ש"ח שנפסקו כאמור.

אין צו להוצאות בערעור.