ע"א 5161/12 דוד כרמלי נ. מינהל מקרקעי ישראל

1.

בקשה למתן סעד זמני בערעור למנוע את פינויו של המבקש מהמקרקעין נשוא הסכסוך (מגרש 13 ב' במבשרת ציון, להלן: הנכס ) עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ה"פ 6436/07, כבוד השופט מ' סובל ).

2.

המבקש הגיש המרצת פתיחה, בגדרה ביקש להצהיר כי הוא זכאי להרשם כבעל זכות חכירה בנכס. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שהובאו לפניו והגיע למסקנה כי דין התובענה להדחות וכי אין מקום להצהיר על כך שהמבקש הוא בעל זכויות בנכס. המבקש חוייב

בהוצאות המשיב

בסך של 50,000 ₪.

3.

בבקשה שלפנַי נטען כי משפחתו של המבקש מחזיקה בנכס מזה למעלה מ-59 שנה. המבקש פירט בהרחבה את המצב התכנוני באזור. לטענתו, בכוונת מכוון אושרו תוכניות שהפקיעו את השטח מידיו שלא כדין. לטענתו, הוא חכר שטח של 928 מ"ר וביום בהיר אחד הפקיע לו המשיב 500 מ"ר מהחלקה ללא כל פיצוי, תוך הבטחה כי תינתן לו קרקע חלופית. ברם, כעבור 30 שנה התנער המשיב מהעניין וטען כי המגרש איננו שייך למבקש. תוצאה זו , כך נטען, פוגעת בשוויון וזעקת ההגינות מחייבת לבטל את פסק הדין. לטענת המבקש, לא יגרם כל נזק אם ינתן צו מניעה שכן המשיב הודיע שאין בכוונתו לבצע את ההפקעה למרות שהוא מחזיק בשטח למעלה מ – 50 שנה.

4.

מנגד טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות. סיכויי הערעור קלושים המה, שכן פסק הדין מבוסס על ממצאים שבעובדה ועל התרשמות בית המשפט ממכלול הראיות. הודגש כי הנכס איננו משמש למגורים, אלא לאחסנה, וכי המבקש עושה שימוש במשך זמן רב בנכס אשר אליו פלש ללא אישור וללא כל תשלום למשיב. כמו כן טוען המשיב כי יש מקום ליתן משקל לאינטרס הציבורי שעניינו בשמירה על מקרקעי הציבור. הדעת אינה סובלת שקרקעות הציבור יוחזקו שלא כדין בידי אנשים פרטיים.

5.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי סבורני כי דין הבקשה להידחות. באשר לסיכויי הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מפורט, מנומק ומתבסס על ממצאים עובדתיים על-פי ניתוח הראיות שהיו לפניו. מבלי לקבוע מסמרות בדבר נדמה כי המבקש לא הוכיח בשלב זה כי סיכויי הערעור נוטים לטובתו. באשר למאזן הנוחות, יש ליתן משקל לכך שאין מדובר בנכס המשמש למגורים, כי אם לאחסנה, והמבקש לא הוכיח שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן צו המניעה. במידה ויתקבל הערעור הרי שהמבקש יוכל לתבוע פיצוי בגין נזקיו, ככל שיוכחו.

6.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.