ע"א 5231/12 אבראהים אלחלים נ. סאלח מוחמד

לכאורה, ענייננו בקביעה עובדתית בשאלה אם המחצית השנייה שולמה, אם לאו.

בית המשפט הסב תשומת לב הצדדים לשאלות הבאות המתעוררות בתיק זה מהסוף להתחלה:

1.

כיצד לחשב את סכום ההשבה של 60,000$? האם דולרית, כפי שעשה בית המשפט, או שקלית. בית משפט קמא העמיד את סכום ההשבה על כ-330,000 ₪ אולם על פי חישוב של הפרשי הצמדה וריבית כחוק הסכום עומד ככל הנראה על כ-470,000 ₪.

2.

מתי אמור המשיב להחזיר למערער את ההשבה (אם לשיטת בית משפט קמא ואם לפי הפרשי הצמדה וריבית)? על פי פסק הדין יוצא, כי המערער תלוי בחסדיו של המשיב, ברצותו ימכור, וברצותו ימתין עוד עשרים שנה. תוצאה זו קשה להלום.

3.

במישור הראייתי מתעוררת השאלה האם טענת פרעתי מצד המערער אשר בעקבותיה חל הכלל של הודאה והדחה "מתקזזת" עם הנזק הראייתי שנגרם למערער בכך שהמשיב השהה תביעתו משך שמונה שנים.

4.

עוד באותו עניין – האם נטל הראיה לגבי ההסכמה על בטלות ההסכם אינו מוטל על המשיב?

5.

האם ניתן משקל ראוי לעובדה שמשך כשמונה שנים לא נשלח ולו מכתב אחד של התראה למערער על כך שלא שילם את המחצית השנייה?

6.

האם ניתן משקל לעובדה, כי סמוך ליום 30.11.02 (המועד בו המחצית השנייה הייתה אמורה להשתלם) נערכה התחשבנות בין המערער לבין חברת האחים?

7.

האם עדותו של סהר שהייתה מהימנה על בית משפט קמא יכולה להתיישב עם עדותו של המשיב (שאלה זו לא נעלמה מעיניו של בית משפט קמא) ומה הנפקות של עדותו לגבי טענת המערער כי תשלום לחברת אחים כמוהו כתשלום למשיב.

אין באמור לעיל כדי להתיימר למצות את הסוגיות או התמיהות או השאלות שעולות מפסק דינו של בית משפט קמא ומכתב הערעור שלפנינו. בשל סיבה זו העלה בית המשפט הצעה שלא לפרוטוקול לפיה המשיב יחזיר למערער תוך פרק זמן של שישה עד שנים עשר חודשים סכום מסוים כנגד ביטול הערת האזהרה הרשומה לטובת המערער. המערער הסכים להצעה זו. יצוין, כי המשיב הציע למערער לרכוש אותו באותו סכום.

בהיעדר הסכמה של המשיב, אני מורה להעביר את הערעור לדיון לפני הרכב.