פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
5240/99 - א'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
העותר
:
נועם
פדרמן
נגד
המשיבים
:
1.
היועץ המשפטי לממשלה
2.
ח''כ אחמד טיבי
בקשה
לפסיקת הוצאות
בשם
העותר: בעצמו
החלטה
ביום 12.12.99 הורתה כבוד הרשמת מאק-קלמנוביץ, לבקשת המבקש, על מחיקת העתירה. עתה מונחות בפני הבקשה לפסיקת הוצאות למבקש ותגובת המשיב מס' 1 לבקשה.
1.ביום 4.8.99 הגיש המבקש עתירה בה נתבקש, כי המשיב מס' 1 ("המשיב") יפנה לכנסת בבקשה להסרת חסינותו של המשיב מס' 2, על מנת שניתן יהיה להמשיך ולנהל כנגדו הליכים פליליים שהחלו בטרם נבחר המשיב מס' 2 לכנסת. בתגובתו המקדמית לעתירה (מיום 21.9.99) הודיע המשיב, כי עניין הסרת חסינותו של המשיב מס' 2 נדון על ידו וכי בתקופה הקרובה הוא מתעתד להחליט בעניין זה. ביום 2.11.99 הודיע המשיב, כי החליט לבקש את הסרת חסינותו של המשיב מס' 2. בעקבות זאת ביקש המבקש כי ייפסקו לו הוצאות. לטענת המבקש פנה לראשונה למשיב ביום 24.5.99, ניתנו לו תשובות מתחמקות, בה בעת פנה נציג פרקליטות המדינה לבית משפט השלום בירושלים וביקש למחוק את הליכים שהחלו נגד המשיב מס' 2 עובר לבחירתו לכנסת. לטענת המבקש, בנסיבות אלו ומשבסופו של דבר נענה המשיב לדרישתו, שומה על המשיב לשאת בהוצאותיו.
2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, עסק בעניינו של המשיב מס' 2 בלא כל זיקה או תלות לפניותיו של המבקש. את החלטתו קיבל במהלך העניינים הרגיל, הוא לא התמהמה בטיפולו קודם להגשת העתירה ולא נחפז לאחר מכן. המבקש הוא שנחפז לעתור בעת שהעניין היה תלוי ועומד עדיין. בהתייחסו למחיקת ההליכים כנגד המשיב מס' 2 מציין היועץ המשפטי לממשלה, כי זו נתבקשה מלשון סעיף 5 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א1951-, וכי לא היה בה כדי להצביע על עמדה שגיבש בעניינו של המשיב מס' 2.
3.דין הבקשה להידחות. על פי ההלכה המקובלת בבית משפט זה (וראו: בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217) זכאי בעל דין שעתירתו נמחקה לאחר שנתייתרה להוצאותיו, אם היה צידוק בהגשת העתירה, אם פנה לבית המשפט לאחר שמיצה את הסעדים העומדים לרשותו, אם לא השתהה ואם עתירתו היא שהביאה את המשיב לחזור בו מן ההחלטה שקיבל לפני כן ואשר בשלה הוגשה העתירה. תנאים אלה לא התקיימו במבקש. המבקש נחפז לעתור לבית המשפט בטרם קיבל המשיב החלטה בעניינו של המשיב מס' 2, המשיב הודיע למבקש כי הנושא מצוי בדיון ודיון זה נשלם מאליו, בלא זיקה למבקש. כאמור לעיל, מחיקת ההליך שהיה תלוי ועומד בבית משפט השלום היתה הליך טכני שאין שיקול דעת בצידו, ואין לראותה כראיה להחלטה שקיבל המשיב כביכול. ממילא אין לומר כי המשיב שינה את דעתו או נזעק לקבל החלטה מחמת איום העתירה.
הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית איפוא.
ניתנה היום, ו' באייר תש"ס (11.5.2000).
אמיר זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99052400.
O05