ע"א 5257/03 אליהו משעל נ. קר ויז'ן ישראל בע"מ

זו הוגש הערעור שבפני. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסילה ומוסיף כי החלטתו של בית המשפט בבקשת הפסילה מכילה בתוכה סתירה פנימית, שכן קיימות שתי סיבות בגינן יכול היה בית השופט להזמין את המומחית ללשכתו: האחת, קשריו האישיים עמה, והשנייה, שיחה על התיק. לטענת המערער, כל אחת מהחלופות מחייבת את פסילת השופט. כן טוען המערער, כי המחוות האישיות שגילה השופט כלפי המומחית והימצאותם ביחידות בלשכתו מוליכות למסקנה כי קיים קשר אישי ביניהם, וכי הנימוק הלאקוני בהחלטת בית המשפט אף מחזק מסקנה זו. לטענתו, קיומו של קשר אישי בין השופט לעדה מרכזית מחייבת את פסילת השופט. המשיבות מתנגדות לערעור. לטענתן, שיחה בין שופט לאחד העדים בתום הדיון אינה נימוק לפסילה, וכי משהבהיר בית המשפט בהחלטתו כי היכרותו עם המומחית הינה על רקע מקצועי, לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים.

5.ביום 18.6.03 ביקשתי, מכוח סמכותי על-פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי תתקבלנה הערות השופט לאמור בכתב הערעור. בתגובתו חזר השופט והדגיש כי היכרותו עם המומחית, המנהלת את מחלקת העיניים בבית החולים איכילוב, נובעת אך מהיותה ברשימת המומחים של בית המשפט וכי היכרות זו החלה לאחר שהחל לדון בתיקי נזיקין. כן ציין השופט, כי לאחרונה נבדק על ידי מומחית זו ורופאה נוספת במחלקת העיניים בבית החולים איכילוב לצורך חידוש רשיון נהיגה, וכי המדובר בבדיקה שגרתית. השופט הוסיף וציין כי בתום הדיון שהתקיים בפניו, מצא לנכון, מטעמי נימוס בלבד, להזמין את המומחית ללשכתו כדי לדרוש בשלומה באופן לא פורמלי, ופגישה זו ארכה פחות מדקה.

6.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בית המשפט הבהיר הן בהחלטתו והן בתגובתו לערעור כי לא קיים קשר בינו לבין המומחית שמונתה על ידו, כי היכרותו עמה נובעת מהיותה ברשימת המומחים של בית המשפט, וכי הקשר היחיד שהיה לו עם המומחית מקורו בעובדה שנבדק אצלה בבדיקת עינים שגרתית לצורך חידוש רשיון נהיגה. לא אחת נפסק, כי כאשר בית המשפט לא מקבל את גרסתו העובדתית של המבקש בבקשת פסלות, באשר לעובדות שבבסיס הבקשה, מוטל על המערער נטל כבד להוכיח כי טעה בכך בית המשפט (ע"פ 344/99 זאב בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599). במקרה זה, לא עמד ב"כ המערער בנטל זה ולא הציג ראיה כלשהי שיש בה לבסס את השערתו בדבר קיומם של קשרים אישיים בין השופט לבין המומחית. העובדה שהשופט נבדק על ידי המומחית בבדיקת עיניים שגרתית אינה מקימה עילת פסילה, בפרט נוכח העובדה כי המדובר בבדיקת עינים שגרתית ובשל העדרו של קשר אישי מעבר לכך.

7.בית המשפט הוסיף וקבע כי לשיחה שנערכה בינו לבין המומחית בלשכת השופט לאחר שהמומחית סיימה למסור את עדותה, לא היה קשר לתיק הנדון, כי השיחה נערכה אך מטעמי נימוס על מנת לדרוש בשלומה של המומחית, וכי זו אף ארכה פחות מדקה. אכן, ככלל, אין זה ראוי כי שופט ינהל עם עד מומחה שיחות בלשכתו, מחוץ למסגרת הדיון הפורמאלית. כך, בין אם המדובר במכרו ובין אם לאו, בין אם השיחה נוגעת לתיק הנדון בפניו ובין אם לאו. בה בעת, בעצם קיומה של שיחה כאמור, אין עילת פסלות בהכרח, שכן יש לבסס קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 3753/01 שלמה שינבוים נ' נעמי גרינצוויג (לא פורסם)). בנסיבות העניין, לא מצאתי בשיחה שהתנהלה כדי להקים עילה לפסילת השופט, זאת הואיל וכל שעשה בית המשפט הוא לדרוש בשלום המומחית מטעמי נימוס, ונוכח העדר כל קשר בין תוכן השיחה לתיק המתנהל בפני בית המשפט. משכך, נחה דעתי כי לא הוכח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

הערעור נדחה, אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.