ע"א 5270/19 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא מ' דהן ) מיום 18.7.2019 בתמ"ש 61645-12-15, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים החל משנת 2010 הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. בשנת 2015 הגישה המשיבה תביעה לפירוק שיתוף בדירה שבה התגוררו הצדדים בעבר, היא ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא. המערער, אשר מוכר כנכה צה"ל בעל אחוזי נכות ניכרים, לא הגיש כתב הגנה בתביעת פירוק השיתוף ולא התייצב לדיון שהתקיים בהליך זה בפני בית המשפט ביום 13.10.2016. לפיכך, ניתן על ידי בית המשפט קמא פסק-דין בהיעדר הגנה, אשר הורה על פירוק השיתוף בדירה ועל מינוי באת-כוח המשיבה ככונסת נכסים. בהמשך, נוכח העדר שיתוף פעולה מצדו של המערער בהליך פירוק השיתוף, הורה בית המשפט קמא על פינויו של המערער מן הדירה. המערער הגיש לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין ולעיכוב הפינוי בציינו כי " לא היה מסוגל להתמודד עם התיק בצורה עניינית עקב מצבו " וטען כי יש למנות לו בדחיפות אפוטרופוס לדין. ביום 18.7.2017 הורה בית המשפט קמא כמבוקש על מינוי אפוטרופוס לדין למערער, וביום 7.11.2017 נעתר בית המשפט לבקשת המערער במובן זה שהורה על ביטול פסק הדין ואפשר לו להגיש כתב הגנה מטעמו.

2.

חודשים ספורים לאחר מכן, ביום 31.1.2018, בעקבות הודעת האפוטרופא לדין שמונתה למערער כי הוא ניתק קשר עמה, קבע בית המשפט קמא כי "אין מנוס אלא לשוב להכרעות [קודמות] בין הצדדים [...] פסק הדין לפירוק שיתוף כמו גם צו הפינוי – יופעלו" (להלן: פסק הדין השני ). כפועל היוצא מכך, ביום 20.3.2018 פונה המערער מן הדירה. בחודש אפריל 2018 מונה למערער אפוטרופוס חדש לדין, אשר הגיש בשמו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור נגד פסק הדין השני (עמ"ש 31321-04-18). ביום 28.1.2019, במהלך דיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בין הצדדים לפיהן, בין היתר, בוטל פסק הדין השני וההליך הושב לבית המשפט לענייני משפחה לשם הגשת כתב הגנה.

3.

ביום 1.5.2019 התקיים דיון המשך בהליך בפני בית המשפט קמא, ובתומו נקבע כי " תודיע [המשיבה] בתוך 15 ימים עתירותיה באשר להמשך בירור ההליך ותינתנה הוראות בית המשפט ". בהתאם לאמור, הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לתקן את כתב התביעה. המערער התנגד לבקשה זו, וביום 4.6.2019 קבע בית המשפט קמא כי "לאחר עיון בעמדות הצדדים, בהמשך להחלטות קודמות ונוכח היכרות ארוכת טווח עם הנפשות הפועלות, נחה דעתי להתיר [למשיבה] להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 20 ימים מהמסירה" (להלן: החלטת התיקון ). על רקע החלטה זו הגיש המערער ביום 17.6.2019, באמצעות האפוטרופוס לדין, בקשה לפסילת המותב מהמשך הדיון בהליכים בין הצדדים. בבקשה נטען כי בית המשפט גיבש את עמדתו נגד המערער, וזאת נוכח קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה בלא נימוק של ממש, כך לשיטתו, ותוך התבססות על היכרותו של בית המשפט עם הצדדים. המערער סבר כי קביעה זו מקימה חשש ממשי למשוא פנים והיא מעידה על כך שבית המשפט קמא "נעל דעתו" בעניינו של המערער. עוד טען המערער כי משוא הפנים וההפליה שננקטים כלפיו נלמדים מהחלטות קודמות של בית המשפט קמא, לרבות פסק הדין הראשון, תוך התעלמות מנתוניו הקשים. אל הבקשה צורף מסמך אשר נכתב על ידי המערער עצמו, תוך שצוין כי הוא נועד " לפרוס את מלוא יריעת הטענות ... המסמך מצורף אך עומד בפני עצמו ואין [האפוטרופוס לדין] עומד מאחוריו ". מסמך זה, אשר נפרס על פני 17 עמודים, כלל טענות קשות ושפה בוטה כלפי המותב וכלפי התנהלותו והחלטותיו בהליכים שהתנהלו בפניו החל משנת 2010.

4.

ביום 18.7.2019, לאחר קבלת תשובת המשיבה לבקשה ותגובת המערער לתשובה, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות בקבעו כי לא עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפיו "ואף לא חשש 'קל שבקלים'" . בית המשפט סקר את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת בקשת הפסלות, וקבע כי הדרך להשיג על החלטת התיקון היא באמצעות הגשת הליך ערעורי בהתאם להוראות הדין ולא במסגרת בקשה לפסילת המותב. בית המשפט ציין, כי החלטת התיקון ניתנה לשם "הכרעה ממוקדת בפלוגתא ואולי להביא לסיום את הסאגה הארוכה" . בית המשפט קמא התייחס לאמרתו בדבר " היכרות ארוכת טווח עם הנפשות הפועלות " וציין כי "טיבם של ההליכים בבית משפט זה הינם הכרעה במספר פלוגתאות בין הצדדים תוך בחינת מכלול הסכסוך; אשר על כן מנותבים כל התיקים בעניין משפחה אחת – לשופט אחד המכיר את סיפור המסגרת ומכריע במכלול ההליכים בין אותם צדדים ... אשר על כן אין לו [למערער] להלין על כי ההכרעות בתיקים ניתנות תוך ראייה רוחבית" . בית המשפט קמא הוסיף ודחה את טענות המערער כי דעת המותב ננעלה וכי הוא מתנהג באופן מפלה כלפיו וציין כי לא הובאה לכך "כל דוגמא מעשית מההליכים הרבים שהתנהלו" וכי ממילא " מקום בו נמתחת ביקורת על התנהלות מתדיין, אין בכך כדי להעיד על חשש כלשהו למשוא פנים ". לבסוף הודגש כי המותב " פתוח להכריע בעניינו של [המערער] על יסוד התשתית הראייתית שתונח בפניו" .

5.

מכאן הערעור בו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא. לתמיכה בטענותיו מפנה המערער להחלטות שניתנו על-ידי המותב בהליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים בציינו כי יש במשקלן המצטבר כדי להצר את צעדיו באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים. המערער הוסיף והלין על כך שבניגוד לדין, המותב הוסיף ודן בהליך בטרם ניתנה החלטתו בבקשת הפסלות. לבסוף, טען המערער כי בנסיבות המקרה מראית פני הצדק מצדיקה אף היא את קבלת הערעור.

6.

דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער מופנות בעיקרן נגד החלטת התיקון וכפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, החלטה זו אינה מקימה עילת פסלות והדרך להשיג עליה היא במסלול הערעורי המתאים ( ע"א 5646/19 כהן נ' עיריית רמת גן , פסקה 6 (21.11.2019) ). למקרא החלטת התיקון ברי כי היא אינה מקימה כל חשש לקיומו של משוא פנים מצד המותב או אינדיקציה כלשהי לכך שדעתו "נעולה". טענות המערער בדבר הבעת מורת רוח מצד המותב על התנהלותו נטענו באורח כללי ומכל מקום, אין בהבעת מורת רוח מצד בית המשפט באשר לאופן התנהלותו של בעל דין כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפיו ( ע"פ 2206/18

אבו סלים נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (25.3.2018)). כפי שציין המותב, בכוונתו לבחון את המחלוקת בין הצדדים על יסוד התשתית הראייתית שתונח בפניו, וחזקה עליו כי כך יעשה.

אשר לטענת המערער כי היה על בית המשפט קמא לדון בבקשת הפסילה מיד עם קבלתה. אכן, סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי " נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת ". משכך, היה על בית המשפט לדון בבקשה ולהחליט בה בטרם יקבל החלטה אחרת בתיק, אך בשים לב לכך שמדובר בהחלטות טכניות, אין בהחלטות שניתנו כאמור כדי לשנות מן המסקנה שאליה הגעתי.

אשר על כן, הערעור נדחה.

משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.