ע"א 5334/18 שרון פלאצ'י נ. עיריית הרצליה

1.

עניינה של התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היא טענה לנזק שנגרם למערער בגין מידע תכנוני שגוי שנמסר לו.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שמצא כי המערער היה מודע לקו הבניין כקו בניין של 15 מ', וכי הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בסעיף 9.2 להסכם הרכישה של המגרש.

לא למותר לציין, כי המערער לא הביא לעדות את מוכר המגרש, המתווך ועורך דינו.

בית המשפט המחוזי מצא כי למערער לא נגרם נזק, שמא היפוכו של דבר, לאחר שנתברר במסגרת הליכי שמאי מכריע כי קו הבניין שחל על המגרש הוא 7 מ' בלבד.

2.

על כך נסב הערעור שבפנינו, בו תוקף המערער את מסקנותיו וקביעותיו של בית המשפט קמא לאורך כל החזית.

3.

נאמר בקצרה, כי כיום אין חולק שאכן נפלה טעות בפרשנות התוכניות החלות על המגרש, טעות שנתבררה בדיעבד שנים לאחר מכן. אך השתכנענו כי המערער רכש את המגרש בידיעה כי קו הבניין הוא 15 מ', ובהתאם לכך כלכל את מעשיו, כך שכאשר נתברר בדיעבד כי קו הבניין על פי התוכניות התקפות הוא של 7 מ', המערער לא נפגע עקב כך. שמא נהפוך הוא.

עוד בהקשר זה, נציין כי בית המשפט המחוזי ביכר את חוות דעת השמאי מטעם המשיבות על פני חוות הדעת של שמאי המערער.

4.

הלכה פסוקה עמנו, כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדה ומהימנות.

על רקע נקודת מוצא זו, ולאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו את טיעוני באי כוח הצדדים, מצאנו לאמץ את מסקנותיו וקביעותיו של בית המשפט המחוזי, מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבות בסך 20,000 ₪ כל אחת.