ע"א 540/11 עו"ד ד. קירשנבוים נ. שרה עמרמי

1.

בפניי בקשה מטעם המשיבים 1-9 למתן פסיקתה בהמשך לפסק-דינו של בית משפט זה מיום 17.7.2013.

בפסק הדין הורה בית המשפט, על דרך הפשרה, כי המשיבים ישלמו (ביחד ולחוד) למערערים סכום של 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בנוסף לסכומים ששולמו להם עד כה כשכר טרחת כונסים. המשיבים 1-9 הגישו בקשה להבהרת פסק הדין ובהחלטה מיום 24.7.2013 קבע בית המשפט כי "פסק הדין ברור ומובן", אך למען הסר ספק הובהר כי "הסכום שאותו פסקנו על דרך הפשרה מתווסף לסכום שאותו גבו המערערים מן הקונה וכן לסכום שאותו פסק בית המשפט המחוזי". עוד הוסיף בית המשפט כי "אין כל בסיס לטענת המערערים כאילו מדובר בסכום המתווסף לכספים המעוכבים על ידם, וככל שכספים אלה עדיין מעוכבים על ידי המערערים הם יוכלו לנכות מתוכם את הסכומים שפסק להם בית המשפט המחוזי וכן את הסכום שפסקנו אנו בפסק הדין מיום 17.7.2013. את ההפרש עליהם להשיב למשיבים".

המשיבים 1-9 הוסיפו ועתרו בבקשה "לנקיבת סכומים" ולהבהרה נוספת וכן הגישו בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אך בקשותיהם אלו נדחו (החלטות מיום 11.9.2013 ומיום 24.11.2013).

משנסתם הגולל בנתיבים המתוארים הגישו המשיבים 1-9 את הבקשה שבפניי למתן פסיקתה, על פיה "על המערערים להעביר לידי המשיבים סך של 242,000 ש"ח+מע"מ, כשהם משוערכים החל מים החתימה על הסכם המכר נשוא הליך הכינוס ועד ליום השבתם בפועל".

2.

המשיבות 10-12 נתנו הסכמתן לבקשה ואילו המערערים מתנגדים לה.

המערערים טוענים כי על פי פרשנותם שלהם לפסק הדין ולהחלטה בבקשה להבהרת פסק-דין על המשיבים לשלם להם סכומים נוספים ולא היפוכו של דבר, וכי הפסיקתה המוצעת אינה משקפת את פסק הדין שניתן בהליך.

3.

אכן על פסיקתה לשקף את החלק האופרטיבי של ההחלטה עליה היא נסבה, ואין היא מהווה אמצעי להבהרה, לשינוי או להוספה על תוכנה (רע"א 426/09 סאלח נ' חברת אזהר, חברה לפיתוח נכסים , פסקה 14 (20.7.2009)).

עיון בפסק הדין מלמד כי לא ניתן לומר שהפסיקתה בנוסח אשר צורף לבקשה מהווה שיקוף של פסק הדין, שכן הן בפסק הדין והן בהחלטה אשר ניתנה בבקשה להבהרת פסק דין, לא נקבע איזה סכום על המערערים להשיב לידי המשיבים. יוזכר בהקשר זה כי בקשתם של המשיבים 1-9 "לנקוב בסכומים" נדחתה.

משכך תינתן על ידי פסיקתה אשר יש בה לשקף את החלק האופרטיבי של פסק הדין ושל ההחלטה שניתנה בבקשה להבהרת פסק דין, כדלקמן:

פ ס י ק ת ה

בפסק דין מיום 17.7.2013 נקבע כי המשיבים ביחד ולחוד ישלמו למערערים, יחד, סכום של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ וזאת בנוסף לסכומים ששולמו להם עד כה כשכר טרחת כונסים.

בהחלטה בבקשה להבהרת פסק דין מיום 24.7.2013 נקבע כי הסכום האמור מתווסף לסכום שאותו גבו המערערים מן הקונה וכן לסכום שאותו פסק בית המשפט המחוזי. כן נקבע כי לאחר ניכוי הסכומים שפסק בית המשפט המחוזי והסכום שנפסק בפסק הדין מיום 17.7.2013 מן הסכומים המעוכבים בידי המערערים, עליהם להשיב את ההפרש לידי המשיבים.