ע"א 5411/16 עו"ד יניב אנסל נ. יוסף מסיקה

1.לפניי בקשה, אותה הגיש הנאמן על נכסי מר יאיר שטרנבך (להלן: החייב ), לפטור מהפקדת עירבון.

טענתו המרכזית של המערער היא כי הוא בעל תפקיד, והיות וקופת פשיטת הרגל כמעט ריקה (לדבריו במועד הגשת הבקשה נותר בקופה סך של 3,700 ש"ח) אין באפשרותו להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים.

כונס הנכסים הרשמי נתן הסכמתו לבקשה, אך המשיבים 1-2 מתנגדים לה ועומדים על הפקדת עירבון להבטחת הוצאותיהם.

2.לאחר שעיינתי בכל הטענות סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשה במלואה.

המשיבים 1-2 מפקפקים בטענה ביחס ליתרה בקופת פשיטת הרגל, אך לכך אין מקום, מה שגם שהמערער נתן מענה בתשובתו לטענות המשיבים 1 ו-2 בעניין וכונס הנכסים הרשמי הבהיר גם הוא כי זהו הסכום בקופה.

ואולם, המערער הדגיש הן בבקשתו והן בתשובה לתגובה כי הגיש את הערעור "לטובת כלל הנושים". היות וההליך הוגש עבור הנושים אין להטיל את מלוא הסיכון כי לא יהיה בידי המשיבים להיפרע, אם ייפסקו הוצאות לטובתם, על המשיבים עצמם. לפיכך, וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה, היה על המערער לפרט "מיהם הנושים, מהו היקף נשייתם, אל מי פנה, כיצד נענה, אם סורב - מדוע סורב" (ע"א 10120/07 אורי נ' כץ , פסקאות 9-14 (22.9.2008). כן ראו: ע"א 1243/15 חיים כהן, רו"ח נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (4.3.2015); ע"א 8760/14 ארז חבר, עו"ד נ' סלור , פסקה 3 (19.2.2015)). המערער לא כלל בבקשה ואף לא בתשובה כל פירוט ביחס לנושים ולפנייתו אליהם, ועל כן לא הוכיח הוא כי יש לפטור אותו מהפקדת עירבון. כן אציין כי עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי עם נושיו של החייב נמנים תאגידים בנקאיים (כותרת פרוטוקול הדיון מיום 16.11.2011), ומכל מקום כאמור לא נטען ולא הוכח מיהם הנושים (על פי התסקיר שצירף המערער הוגשו כנגד החייב עשר תביעות חוב) ומדוע לא יפקידו עירבון בהליך אשר הוגש למעשה עבורם. כן אציין כי המערער לא הוכיח כי אין באפשרותו להפקיד ולו את הסכום הנמוך שנותר בקופה גם לדבריו שלו, או את חלקו (הוצאות הנאמן אשר לפי הנטען טרם שולמו לא פורטו).

יחד עם זאת, וגם כך עולה מן הפסיקה הרלבנטית, לעניין שיעור העירבון יש ליתן משקל לכך שמדובר בהליך המוגש על ידי בעל תפקיד ולסכום שנותר בקופת פשיטת הרגל, ועל כן, וגם בהתחשב בעמדת כונס הנכסים הרשמי אשר אינו עומד על הפקדת עירבון להבטחת הוצאותיו, יש מקום להפחית את הסכום שנקבע להפקדה. לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים יופחת סכום העירבון להבטחת הוצאות המשיבים (למעט הכונס הרשמי), לסך של 15,000 ש"ח.

המערער יפקיד את הסכום האמור בתוך 30 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו. בהעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחייה.

3.המשיבים 1 ו-2 טוענים בתגובתם כי היה על המערער לצרף את החייב, מר שטרנבך, כצד להליך. מטענותיהם עולה כי לגישתם היה עליו לצרפו כמערער נוסף (ובין היתר נטען כי היה על המערער להוכיח כי החייב אינו יכול להפקיד עירבון) ואילו המערער טוען כי צירוף החייב לא נדרש שכן נכסיו מוקנים לו. לאחר ששקלתי בדבר סבורה אני כי נכון יהיה לצרף את החייב כמשיב לערעור.

את ההליך יזם הנאמן, ולטענתו החייב אדיש לתוצאותיו, וממילא אין מקום לחייבו להוסיפו כמערער נוסף. עם זאת היות ועל פי כותרת פסק הדין החייב היה צד לפסק הדין, הרי שלמניעת תקלות יש מקום לצרפו כמשיב לערעור (בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). למותר לציין כי אם החייב אינו מעוניין ליטול חלק בהליך, יוכל הוא להודיע על כך ויסווג כמשיב פורמלי.

לפיכך יגיש המערער "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור, וזאת בד בבד עם הפקדת העירבון.

4.היות ומתן ההחלטה בבקשה התעכב מחמת תקלה, לאחר שיופקד העירבון כאמור לעיל, יקבע היומן את הערעור לשמיעה בהתחשב במועד הגשתו

(כך שלא יהיה בעיכוב להשליך על מועד שמיעת הערעור).