ע"א 5411/98 מרזוקה אבו גליון נ. מנהל מקרקעי ישראל

ההודעה על קביעת הערבון נמסרה לבא-כוח המערערת ביום 6.10.98. משחלף מועד ההפקדה בלא שהמערערת הפקידה הערבון, ואף לא הגישה כל בקשה להמרתו בערובה אחרת או להארכת המועד להפקדתו, ניתנה ביום 12.11.98 ההחלטה המתריעה על דחיית הערעור עקב אי הפקדת ערבון.

לאחר החלטה זו הגישה המערערת ביום 26.11.98 בקשה להמצאת ערבות צד ג' תחת הפקדת ערבון, אליה צורף כתב ערבות. בבקשה נטען באופן כללי, כי המערערת הינה אם לארבעה ילדים, אינה עובדת והכנסתה היחידה הינה קצבת ילדים של המוסד לביטוח לאומי. בבקשה אין כל הסבר ואין כל התייחסות לאיחור בהפקדת הערבון.

המשיב מספר 1 (להלן: המשיב) מתנגד לבקשה. המשיבים מספר 2 ו3- כלל לא הגיבו. בתגובתו טוען המשיב, כי יש לדחות את בקשת המבקשת וכי יש לדחות את הערעור, תוך חיוב המערערת בהוצאות.

טוען המשיב, כי המבקשת לא הגישה בקשת להארכת המועד להפקדת הערבון ולא נתנה כל נימוק מדוע איחרה בהפקדה.

כן טוען המשיב כי כתב ערבות של צד ג' שהמציאה המערערת כלל אינו מספק, שכן לא ברור מיהו אותו ערב ומהו מצבו הכלכלי, לא נמסר תצהיר מטעמו אשר יעיד על יכולתו הלכה למעשה לעמוד בתשלום ההוצאות, וכל שהוצג הוא אמירה סתמית בתצהירה של המערערת כי יש ביכולתו לפרוע הערבות אם וכאשר תחוייב בהוצאות.

דין הבקשה להידחות. ראשית, משום שהמערערת לא ביקשה, וגם לא ציינה כל נימוק אשר יסביר את האיחור בטיפול בערבון שחוייבה להפקיד, ואשר יוכל להצדיק את האורכה הנדרשת.

שנית, אין מקום לקבל את בקשת המערערת להמצאת ערבות צד ג'. אני מקבלת בעניין זה את טענות המשיב, כי לא הוצג כל בסיס על פיו ניתן יהיה לקבוע שהערבות המוצעת מבטיחה בצורה נאותה את הוצאות המשיב בהליך.

יש לציין, כי למקרא פסק הדין של בית המשפט קמא והודעת הערעור שהגישה המערערת, נראה כי סיכוייו של הערעור להתקבל אינם נראים כסיכויים ממשיים. כמו כן, בקשה שהגישה המערערת לצו מניעה נדחתה על ידי כבוד השופט קדמי ביום 29.10.98.

מטעמים אלה החלטתי לדחות את הבקשה.

משנדחתה הבקשה ומשלא ניתן כל טעם מדוע לא יידחה הערעור, אני מורה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון, כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.