פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5425/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
דייגי נמל תל אביב בע"מ ואח'
נ ג ד
המשיב:
אר אפ רוטשילד אל אל סי בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי תל אביב מיום 23.05.2012 בתיק א 015699-10-11 שניתן על ידי כבוד הרשם חגי
ברנר
תאריך הישיבה:
כ"ח בחשון התשע"ג
(13.11.2012)
בשם המערערים:
עו"ד דניאל מקליס ועו"ד וחליך
בשם המשיב:
עו"ד מיטל תורג'מן-כהן
החלטה
1.
בית המשפט הציע, לצורכי פשרה, כי חישוב החוב יעשה ללא הפיצוי המוסכם לפי סעיף 28.2 להסכם השכירות, וכי מ-1 לאפריל ואילך יבוצע החישוב על פי החיובים בהסכם השכירות, AS IS , ללא פיצוי מוסכם וללא ריביות פיגורים. התובעת (המשיבה) הסכימה לכך בכפוף לביצוע התשלום (הצדדים כמובן יכולים להסכים לפריסה כזאת או אחרת). המערערים (הנתבעים) ביקשו ליתן תשובה תוך 14 יום.
מובן כי האמור לעיל הוא רק לצורכי פשרה.
2.
בשלב זה, ומבלי לקבוע מסמרות בית המשפט הסב תשומת לב המערערים למעמדו של רואה החשבון נוכח ההסכם הדיוני ביניהם (ראו לדוגמא ע"א 1168/07).
3.
בית המשפט הרהר בינו לבינו בסוגיית הפיצוי המוסכם. מחד, טענה כנגד פיצוי מוסכם אמורה לעלות בכתבי הטענות (פסקי הדין בוקובזה פ"ד לט(2) 384; מקסימה פ"ד מז (2)). מאידך, שמא מדובר כאן בכפל של פיצוי מוסכם (ריבית הפיגורים ושילוש דמי השכירות – פסק דין חורי נ' חברת חשמל
פ"ד מו(1) 115).
ככל שהצדדים לא יגיעו להסכם פשרה בית המשפט ממליץ לצדדים "להסכים" לקבלת הערעור בחלקו אך ורק לגבי סוגיית הפיצוי המוסכם, אשר תובא בפני בית משפט קמא שידון בה כראות עיניו.
4.
בנוסף, בית המשפט ביקש מהצדדים לבדוק את תחשיב המומחה
לגבי חלופת הפיצוי המוסכם. זאת, באשר על פי חלופה זו סכום החוב גדול ב – 1,727,000 ₪ לעומת החלופה הראשונה. ואילו תחשיב של דמי השכירות היסודיים (11,220 דולר) X 3 X
4.588 (שער יציג) X
11 חודשים (1.5.10
עד 31.3.11) = 1,698,752. מנגד, אותו חישוב אבל ללא שילוש דמי השכירות מביא אותנו ל- 566,250 ₪. דהיינו, תוספת של כ- 1,132,000. מכאן השאלה איך הגיע המומחה להפרש של 1,727,000 בין שתי החלופות.
הצדדים יודיעו כאמור עמדתם תוך 14 יום.
ניתנה היום, כ"ח בחשון
התשע"ג (13.11.2012), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט