ע"א 5453/09 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך לפניי נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול) בו נתקבלה תביעה נזיקית נגררת להרשעה בפלילים, במסגרתה תבעו המשיבות פיצוי על נזקיהן בגין עבירות מין שביצע בהן המערער. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להעמיד את הפיצוי בגין נזק לא ממוני לכל אחת מן המשיבות על סך של 800,000 ₪. כן נפסק פיצוי גלובלי בגין פגיעה בכושר השתכרות ופיצוי עבור טיפולים פסיכולוגיים. הסכום הכולל אותו חויב המערער לשלם למשיבות, כולל שכר טרחה, עומד על כ- 2.5 מיליון ₪. הערעור מופנה, בעיקרו של דבר, כנגד רכיב הפיצוי בגין נזק לא ממוני.

2.

עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה וערבון. בבקשה נטען כי בעקבות ההרשעה בעבירות המין במשיבות נגזרו על המערער עשר שנות מאסר, אותן הוא מרצה כיום. מצבו הכלכלי, כך נטען, הוא קשה, שכן מדובר באסיר חסר אמצעים. המערער טוען כי אין לו אמצעים לתשלום החיוב הכספי שהושת עליו ולא יהיו לו כל אמצעים כל עוד הוא שוהה במאסר. לטענת המערער, הוצאותיו המשפטיות שולמו על ידי שני הוריו המבוגרים, אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסם ומצבם הכלכלי בכיר רע. למערער עצמו, כך נטען, אין כל רכוש, מלבד קרן פנסיה אשר תתחיל להשתלם לו עם הגיעו לגיל פרישה, וזאת לצרכי מחייתו הבסיסיים.

3.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, ידוע להן שמצבם הכלכלי של הורי המערער הוא טוב ויציב, הם מקבלים "רנטה" ופנסיה חודשית מאגד ובידיהם שתי דירות, אשר אחת מהן הועברה ללא תמורה מהמערער להוריו חודש וחצי לאחר הגשת התביעה הנזיקית. לביסוס טענה זו צורף תדפיס מן הלשכה לרישום מקרקעין בחיפה, בדבר מכר ללא תמורה של נכס מקרקעין בשנת 2007.

4.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מחמת עוניו מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי. המערער לא עמד בנטל זה. בקשתו מבוססת כולה על היותו אסיר המרצה עונש מאסר של עשר שנים. בכך אין די כדי לבסס תשתית עובדתית בדבר חוסר יכולת כלכלית לשלם אגרה ולהפקיד עירבון. הבקשה אינה מפרטת את נכסיו הפיננסיים של המערער, לרבות זכויות הפנסיה שצבר. היא אינה מבהירה מדוע לא ניתן לעשות שימוש בכספים אלה לצורך מימון האגרה והערבון.

5.

בנוסף, ככל שעסקינן בערבון, הרי שבשונה מעניין האגרה, לגביו נבחנת יכולתו האישית של בעל הדין, המבקש פטור מערבון נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. שוני זה נעוץ בכך שבעוד פניה של האגרה לתכלית ציבורית כללית והיא נועדה להגן על אינטרס כלל-מערכתי, הערבון נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות (ראו, (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)). מאחר שהפטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא יינתן פטור בטרם הראה מבקש הפטור כי מיצה את האפשרות להסתייע בקרובים ומכרים. במקרה שלפניי, המערער לא הבהיר די הצורך מדוע לא יוכל לגייס את כספי הערבון מהוריו. הוא לא פירט אודות נכסיהם והכנסותיהם, לרבות נכסי נדל"ן והכנסות מגמלאות. לעניין זה לא ניתן להסתפק בטענה הלקונית כי הפרוטה אינה מצויה בכיסם של הורי המערער. החסר לעניין היכולת להסתייע במעגל הקרובים בולט במיוחד על רקע העובדה כי עלה בידי המערער לגייס את הסכומים הדרושים כדי להעמיד לעצמו ייצוג משפטי בבית משפט קמא ובבית משפט זה. לכאורה, המקורות הממנים את עלויות הייצוג של המערער עשויים לשמש גם למימון הפקדת הערבון.

הבקשה נדחית. בשים לב מהות ההליך והיקפו, יעמוד הערבון על סך של 30,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה בכללם) ולא- יימחק ההליך או יידחה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.