החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5474/22מוחמד עיסא נ. זיד עמית

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: אחר
סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע פסק דין בערעורבקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי ולהותרת החלטה בעיכוב ביצוע על כנה

בית המשפט העליון דן בבקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי ולהותרת החלטה על כנה, שהוגשה שלושה שבועות לאחר הגשת הערעור. נקבע כי לא ברור אם המשיב פעל במקרקעין לאחר הגשת הערעור, והוא הונחה להגיש תשובה תמציתית ולפרט את פעולותיו. עד להכרעה נדרש המשיב שלא לבצע פעולות נוספות במקרקעין.

העובדות

בית המשפט המחוזי נתן פסק דין ביום 22.05.2022. בית משפט קמא הורה על עיכוב ביטול צו מניעה זמני, ונאסר על המשיב לבצע פעולות העברה, מכירה או דיספוזיציה במקרקעין. המבקשים הגישו ערעור ביום 16.08.2022 ובקשה לעיכוב ביצוע שלושה שבועות לאחר מכן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור
  2. 2.האם יש לשקול את מועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע כשהוגשה שלושה שבועות לאחר הערעור ולא בד בבד עימו

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשה לעיכוב ביצוע באיחור של שלושה שבועות מהגשת הערעור, ללא הסבר, מעוררת קושי ביחס לדחיפותה ולצורך בעיכוב

    ״לא בואר בבקשת המבקשים, מהו הטעם בגינו בקשתם הבהולה לעיכוב ביצוע הוגשה אך בחלוף שלושה שבועות ממועד הגשת הערעור״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • ערעור
  • צו מניעה זמני
  • דיספוזיציה במקרקעין
  • בקשה דחופה
  • תשובה תמציתית

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

5474/22

לפני:

כבוד השופט ח' כבוב

המבקשים:

1. מוחמד עיסא

2. תופיק עיסא

3. בהא עיסא

4. נור עיסא

5. ח'יר עיסא

6. סיף עיסא

נ ג ד

המשיב:

זיד עמית

בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 22.05.2022 בת"א 19112-12-15 שניתן

על ידי כבוד השופט ש' אטרש

בשם המבקשים:

עו"ד ד"ר קייס

נאסר

החלטה

1.

לפניי בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופט ש' אטרש ) מיום 22.05.2022 (להלן: פסק הדין ) – ולהותרת החלטת בית משפט קמא מיום 09.06.2022 המורה על עיכוב ביטול צו המניעה הזמני מיום 18.01.2018 (להלן: ההחלטה בעיכוב ביצוע ), על כנה.

2.

בגדרי ההחלטה בעיכוב ביצוע קבע בית משפט קמא, כי " על אף האמור, ובהינתן האמור בסעיף 7 לתגובת המשיב, אני מקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת לצו המניעה (סעיף 100 לפסק הדין), ומותיר את צו המניעה הזמני מיום 18.01.2018 על כנו עד להגשת ערעור, וככל שיוגש עד למתן החלטה בבקשה רלוונטית שתוגש לבית המשפט העליון ".

בהתאם לכך, נאסר על המשיב לבצע כל פעולה להעברה או מכירה של זכויותיו בהסכם היזמות ובמקרקעין נשוא ההליך, הידועים כחלקות 22, 24, 26, 29 בגוש 17470 (להלן: המקרקעין ); וכן נאסר על המשיב לבצע כל פעולת דיספוזיציה במקרקעין – והכל כאמור, עד להגשת ערעור, וככל שיוגש, עד למתן החלטה בבקשה הרלוונטית.

3.

ואכן, ביום 16.08.2022 הוגש על-ידי המבקשים ערעור נגד פסק הדין. אולם, בקשתם הדחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין לא הוגשה בד בבד עם הערעור, אלא בחלוף שלושה שבועות – ביום 06.09.2022.

לבקשה צורפה עמדת ב"כ המשיב ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע, כפי שזו נמסרה לב"כ המבקשים בדוא"ל מיום 06.09.2022 – ולפיה: " אנחנו מתנגדים ולפי דעתנו חלף המועד של הגשת צו בהתאם להחלטת בית המשפט לכן זייד פעל למימוש פסק הדין בחלוף המועד שנקבע כלומר מיום הגשת הערר שלך ".

4.

יוצא אפוא, כי נכון לעת זו לא ברור האם לאחר מועד הגשת הערעור פעל המשיב בקשר עם זכויות במקרקעין – היינו, האם בעת זו עוד ניתן לעכב את ביצוע פסק הדין כמבוקש. כן לא בואר בבקשת המבקשים, מהו הטעם בגינו בקשתם הבהולה לעיכוב ביצוע הוגשה אך בחלוף שלושה שבועות ממועד הגשת הערעור, ולא בד בבד עימו. שכן אילו היו מוגשת בד בבד – או אז לא היה חל אותו פער זמנים בין הגשת הערעור לבין מתן החלטה בבקשה רלוונטית, היא החלטה מושא החלטתי דנן.

5.

לאור האמור, אני מורה למשיב להגיש תשובה תמציתית לבקשה לעיכוב ביצוע, זאת עד ליום 14.09.2022. במסגרת תשובתו יפרט המשיב, גם, האם ואלו פעולות בוצעו על-ידו בקשר עם זכויותיו במקרקעין, לאחר מועד הגשת הערעור על-ידי המבקשים. היקף התשובה לא יעלה על 8 עמודים.

6.

בשים לב לסד הזמנים הלוחץ להגשת התשובה והכרעה בבקשה שבכותרת, מצופה מהמשיב בעת זו, כי לא תעשנה על-ידו פעולות נוספות בקשר עם זכויותיו במקרקעין – באופן שיאיין את המשך בירור הבקשה.

ניתנה

היום, י"א באלול התשפ"ב (7.9.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת בקשה לעיכוב ביצוע באיחור של שלושה שבועות מהגשת הערעור, ללא הסבר, מעוררת קושי ביחס לדחיפותה ולצורך בעיכוב