ע"א 5476/07 עזרא עובדיה נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב

1.

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. עניינו של ההליך ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו (מיום 8.5.07). במסגרת פסק הדין

התקבלה תובענה מטעם המשיבה בה עתרה לפינויו של המערער מנכס (מכוח הוראות סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943). בית המשפט קמא עיכב את ביצועו של פסק הדין (החלטה מיום 31.07.07) עד לאחר הפקדת סכום פיצוי (בגין הפינוי מהנכס), שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, בחשבון נאמנות, כאשר הנאמן ימסור את הפיצוי למערער מיד לאחר שיפנה את הנכס.

2.

המערער טוען לדלות כלכלית שאינה מאפשרת לו לשאת בתשלום האגרה והפקדת העירבון. זאת, בשל מצבו הרפואי והכנסותיו הפעוטות המבוססות בעיקרן על קצבת הביטוח הלאומי. לטענתו, כל רכושו מסתכם בזכותו לדיירות מוגנת בנכס נשוא הערעור, ובבעלותו רכב מיושן. המערער מציין כי פנה בעבר ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לסיוע בהליכים משפטיים בהם היה מעורב, ואף נענה בחיוב. אולם, בהליך דנן העדיף להיעזר בשירותי ייצוג פרטיים נוכח חשיבות העניין עבורו. הדבר התאפשר לאור הסכמת בא כוחו לתשלום שכר טרחה מתוך אחוזים מסכום הפיצוי שיפסק לזכותו. המערער מעלה טעמים רבים מדוע טעה בית המשפט קמא בהחלטתו, ביניהם הטענה כי בית המשפט קמא פירש שלא כדין את הוראות החוק, התעלם מהעובדה שהתובענה הוגשה טרם זמנה, וקבע בטעות כי למערער אין זכות חוקית בנכס וכי אינו זכאי לדיור חלופי.

3.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לדבריה, ההליך דנן נעדר סיכוי ולו משום שהמקרקעין נשוא הדיון, המיועדים לדרך ציבורית, מוחזקים על ידי המערער שלא כדין. החזקה כזו בנכס, טוענת המשיבה, נגועה בחוסר תום לב ולפיכך מצדיקה כשלעצמה דחיית הבקשה.

אשר לסיכויי ההליך טוענת המשיבה, כי גם לשיטתו של המערער ההפקעה בוצעה כדין, ולפיכך טענותיו אינן ממשיות ועל כן סיכוייהן להתקבל נמוכים.

לטענתה, עילת התביעה נולדה טרם הגשת התובענה, והמועד בו נדרש המערער למסור ההחזקה במקרקעין נשוא ההליך חלף.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו בטוב, כעולה מתצהירו וכלל נסיבות המקרה. ההליך מגלה עילה. על כן, ניתן פטור מאגרה כמבוקש. שונה במידת מה מסקנתי לעניין הערבון שכן המבקש נדרש להראות שסיכויי ההליך טובים ובנטל זה לא עמד, בשים לב לפסק-דינו של בית המשפט קמא, על קביעותיו העובדתיות, והטיעון בערעור המבקש לתקוף במידה רבה ממצאים אלו. הבקשה לפטור מערבון נדחית אפוא. אשר לשיעור הערבון, הרי שיש ליקח בחשבון שלא נפסקו הוצאות לטובת המשיבה בבית המשפט קמא. כמו כן, בשים לב למחלוקת שבין בעלי הדין לעניין העברת כספי הפיצוי למבקש, לא מצאתי מקום להתחשב בסכום זה במסגרת הערבון שיופקד. על כן, נקבע הערבון בהליך זה על סך של 5,000 ₪ שיופקדו תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור, ידחה ההליך בלא התראה נוספת.