פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
5489/16 - ג'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1.
אלעד אילוז
2. מאור ישראל אחזקות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
פיוניר ביזנס גרופ בע"מ
2. פורמלי בי זד יזמות ופיתוח עסקי בע"מ
3. פורמלי גיא צדיק
4. פורמלי יובל בנרף
5. פורמלי ר.א.ג. השקעות בע"מ
6. פורמלי אבי גולדברג
תגובת המערערים לבקשה להשבת עירבון
החלטה
1.בפניי בקשה אותה הגישה המנהלת המיוחדת לנכסי י.א. מרכז מזון כפר תבור בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה ), בה היא עותרת להעביר לידיה את העירבון אשר הופקד בערעור זה. המנהלת המיוחדת טוענת בבקשה כי החברה קרסה בעקבות מזימה, בה היה שותף המערער 1 (שכיהן כסמנכ"ל הרכש שלה). לטענת המנהלת המיוחדת במסגרת חקירותיה התברר כי סמוך למועד הפקדת העירבון בהליך זה בוצעה העברה בסך של 40,000 ש"ח מחשבונה של החברה למשרד בא-כוח המערערים. סכום זה, כך נטען, הופקד כעירבון. עוד נטען כי ביום 9.9.2016 נמלט המערער 1 מן הארץ.
המנהלת המיוחדת טוענת כי היות ומדובר בכספים השייכים לחברה ואשר ניטלו ממנה שלא כדין, יש להשיבם לקופת הפירוק לטובת נושיה.
2.בא-כוח המערערים טוען כי יש לדחות את הבקשה. בתגובתו ציין כי הקשר בינו לבין המערער 1 נותק, אך כי מכל מקום משהופקד העירבון בבית משפט זה יש לראותו כסכום שהופקד על ידי יוזמי ההליך. עוד נטען כי טענתה של המנהלת המיוחדת היא למעשה טענה לחוב כספי של המערער 1 לחברה.
3.עיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר שבתיק.
למעשה מבוקשה של המנהלת המיוחדת הוא שבית משפט זה יתחקה אחר מקור כספי העירבון, דהיינו כי יקבע האם המערער 1 אכן הפקיד את סכום העירבון בדרך של העברה כספית שלא כדין מכספי החברה. ככלל קיים קושי לערוך בירור עובדתי כגון דא בערכאת הערעור, ואין לו מקום (ובמובן זה אכן קיים דמיון מסוים לפסיקה אליה הפנה בא-כוח המערערים, אשר לפיה בסיום ההליך הערעורי בית המשפט אינו נדרש ככלל להתחקות אחר מקורם של כספי העירבון).
כמו כן, גם אם ניתן לקבוע שהמערער 1 אכן הפקיד את העירבון מכספי החברה, וזאת נוכח סמיכות התאריכים בהם נמשך והופקד סכום זהה, עולה שאלת סמכותו של בית משפט זה להורות למערערים להשיב את הסכום לקופת הפירוק. המנהלת המיוחדת לא הצביעה על מקור בדין אשר מכוחו מוסמך רשם של בית משפט זה (או בית משפט זה) ליתן צו המורה למערערים להשיב כספים שהפקידו בהליך הערעור לחברה שבפירוק, וסבורני כי נוכח גבולות הגזרה של הליך זה - ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.5.2016 - אכן קיים קושי ליתן בגדרו את הסעד לו עותרת המנהלת המיוחדת, סעד המושתת על טענות "חיצוניות" להליך הערעורי.
מטעמים אלו איני מוצאת להורות כמבוקש. למותר לציין כי אין באמור כדי למנוע מן המנהלת המיוחדת לנקוט בהליך מתאים כנגד המערערים.
ההחלטה תומצא לצדדים ולמנהלת המיוחדת.
ניתנה היום, כ"ח בניסן
התשע"ז (24.4.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת