ע"א 5490/06 מאיר עטר נ. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת ולחילופין בקשה להמרת ערובה.

1.ההליך נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו אשר דחה את תביעת המערער למתן פסק-דין הצהרתי לביטול החלטת המשיבות השוללת את מעמדו כעובד מושאל מהמשיבה 1 למשיבה 2 ולהשיבו לעבודה סדירה בשירות המשיבה 2. לטענת המערער, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. כמו כן, לטענתו, סיכויי ההליך טובים. המשיבות מתנגדות לבקשות.

2.על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם תפסקנה כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינה של הערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיבה 2 אירע במקרה דנן. המערער לא עמד בנטל זה. המערער טוען כי מאז 15.1.06 הוא חדל מעבודתו, ושכרו הנובע מפדיון דמי חופשה הינו בממוצע בסך 4,852 ₪ לחודש. כמו כן, טוען המערער כי חובו לבנק הפועלים בע"מ בגין הלוואה שנטל מהבנק עומדת על סך 114,417 ₪ ומנגד למבקש חסכון בסך 100,000 ₪, כך שחשבונו מצוי ביתרת חובה בסך של כ-14,000 ₪. טענותיו אלה של המערער, והאסמכתאות אשר צורפו לאישושן, אינן מספקות תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי אשר תצדיק היעתרות לבקשתו. המערער לא הבהיר האם בבעלותו נכסים ובכלל זה כספים נוספים אשר ניתן להסתייע בהם לצורך הפקדת הערבון. כמו כן, המערער לא צירף לבקשה את מלוא האסמכתאות הנדרשות על מנת לשפוך אור על מצבו הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק, חשבונות חשמל וטלפון. זאת ועוד, משערוך ריכוז יתרות שצורף לבקשה עולה כי מסגרת האוברדרפט של המערער עומדת על סך של 15,000 ₪ וכי מסגרת זאת לא נוצלה במלואה על-ידי המערער ולכאורה יש באפשרותו ללוות מהבנק את סכום הערבון שנקבע. כמו כן, המערער לא הבהיר האם באפשרותו להסתייע בקרוביו לצורך הפקדת הערבון ומניין משגת ידו למימון ייצוגו המשפטי בהליך שנוהל בבית משפט קמא ובהליך שבכותרת. במצב דברים זה, דין הבקשה לפטור מערבון להידחות ללא צורך לאמוד את סיכויי ההליך. אוסיף, כי בשים לב לגובה הוצאות בו חויב המערער בפסק-דינו של בית משפט קמא ובמספר המשיבים, אף אין מקום להקטין את סכום הערבון שנקבע.

3.אשר לבקשה להמרת ערובה, המערער מבקש כי חלף הפקדת ערבון יקוזז סכום ההוצאות שייפסקו, אם ייפסקו כאלה, מכספי מניית החברים שהוא מחזיק אצל המשיבה 1. לחילופין, בקשתו היא, כי סכום ההוצאות יקוזז מהשכר אותו הוא רשאי לקבל מהמשיבה 1 עד לפרישתו. יש ממש בטענת המשיבה כי גביית כספים ממנייתו של המערער תתאפשר רק עת תפקע חברותו במשיבה ולפיכך אין מדובר בכספים נזילים המהווים חלופה הולמת להפקדת ערבון. אשר לקיזוז ההוצאות משכרו, גם בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבה 1 כי משבחר המערער שלא לעבוד אלא להימצא בחופשה, יתכן שעד למתן ההחלטה בעניינו בערעור המערער לא יהיה זכאי לקבלת תשלום כלשהו ממנה ולפיכך לא ניתן יהיה לנכות את סכום ההוצאות משכרו. התוצאה היא, שהבקשות נדחות. המערער יפקיד ערבון תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.