פסק-דיןעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5499/05 נאמן ההקדש של איסכנדר עוואד הקדש איסכנדר עוו'ד נ. חב' ליבא נ

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · חוזה חכירה - טענת אי תשלום תמורהערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי לא הופרה חוזה חכירה בשל אי תשלום התמורה. נקבע כי הממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, המבוססים על בחינת הראיות והאמינות, אינם מוצדקים להתערבות. המערער חויב בשכר טירחת עורך דין של 10,000 ש"ח.

העובדות

הצדדים התקשרו בחוזה חכירה. המערער טען כי המשיבה הפרה את החוזה בכך שלא שילמה את התמורה כנדרש. בית המשפט המחוזי מצא את גרסת המערער לא אמינה ולא קיבל את טענת ההפרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הפרה המשיבה את חוזה החכירה בכך שלא שילמה את תמורתו כנדרש?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית לאחר בחינת הראיות, ובמסקנות המשפטיות המבוססות עליהם.

    ״פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מבוסס על ממצאים עובדתיים, שאליהם הגיע לאחר שבחן את הראיות שבפניו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוזה חכירה
  • ממצאים עובדתיים
  • ערעור
  • שכר טירחת עורך-דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

5499/05

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ד' חשין

המערער:

נאמן ההקדש של איסכנדר עוואד הקדש

איסכנדר עוו'ד

נ ג ד

המשיבה:

חב' ליבא נדל"ן והשקעות

בע"מ

ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 18.4.05 בה"פ 10271/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' ברון

תאריך הישיבה:

כ"ב באדר התשס"ז

(12.3.07)

בשם המערער:

עו"ד סרור מארון

בשם המשיב:

עו"ד עמוס בר-מור

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

עיינו בהודעת הערעור ובסיכומי הצדדים, ושמענו את טענות בא-כוח המערער בעל-פה. מצאנו כי אין צורך בקבלת תשובה בעל-פה מפי המשיבה. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מבוסס על ממצאים עובדתיים, שאליהם הגיע לאחר שבחן את הראיות שבפניו. בית-המשפט נתן דעתו לגרסאות השונות, ובנושאים מסויימים מצא כי הגירסה מטעם המערער, שבאה מפי נציגו, "הייתה רצופה סתירות, מגמתית ולא אמינה על-פניה". בית-המשפט מצא גם כי טענותיו של הנציג אינן סבירות ובחלקן אינן אלא טענות בעלמא. בכל אלא לא מצאנו מקום להתערב וממילא גם לא במסקנות המשפטיות המעוגנות היטב בממצאים העובדתיים. בית-המשפט קמא קבע כי אין לקבל את גירסת המערער כאילו הפרה המשיבה את חוזה החכירה שנכרת ביניהם, בכך שלא שילמה את תמורתו כנדרש. כיוון שכך, דין הערעור להידחות.

בשולי הדברים נציין, כי בית-המשפט ראה לומר כי הטענות הנוגעות ליחסים שבין המערער לבין בא-כוחו אין להן ולא כלום עם הקביעות בעניין קיום חוזה החכירה. כיוון שכך, לא נסגרה הדרך בפני המערער להביא להכרעה את המחלוקות הכספיות שבינו לבין בא-כוחו.

הערעור נדחה.

המערער יישא בשכר טירחת עורך-הדין של המשיבה בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתן

היום, כ"ב באדר התשס"ז (12.3.07).

המשנה-לנשיאה

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית לאחר בחינת הראיות, ובמסקנות המשפטיות המבוססות עליהם.