ע"א 55-22 ע"א 55-22

עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים בעל-פה. ראשית דבר נאמר, כי לא מצאנו מקום להתיר את הגשת הראיות הנוספות. מדובר בשורה ארוכה של מסמכים ובהם "כרטסת הנהלת חשבונות של החברות", "הסכם שותפים", "סיכום דברים", "הסכם עבודה", "דו"ח רווח והפסד לשנת 2017", "תצהיר המנהל ההנדסי", "מסמך הזמנה לחקירה" ו"חוות דעת כלכלית". אין זאת אלא שהמערער מבקש לפתוח את ההליך המשפטי מחדש, כאילו לא היה, כזאת לא ניתן והבקשה נדחית. אשר לבקשה לצירוף מסמכים שהוגשה בשלב הגשת הסיכומים בבית המשפט המחוזי, ונדחתה – זו הוגשה בלא שנתמכה בתצהיר לעניין עיתוי הגשת הבקשה ולאחר שהיה למערער יומו בבית המשפט. מעבר לכך יצוין כי מדובר היה במאות עמודים שעל פניהם לא היה בהם, כפי שנתבקש להגישם, כדי לתרום לבירור המחלוקת ולסייע בידי המערער.

לגופה של ההחלטה נושא הערעור, לא מצאנו מקום להתערב בקביעות העובדתיות ובמסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט המחוזי. כפי שהוברר מרבית הסכומים שבהם מדובר ניתנו כהלוואות ולכיסוי הוצאות ורכישות אישיות, ושימשו בין היתר לרכישת דירה, מכונית, תכשיטים וכרטיסי טיסה. המערער הודה בקבלת הכספים מאת החברה המשיבה 1, אך טען שאלה ניתנו לו עבור עבודה שביצע. מדובר בטענת הודאה והדחה, אלא שהמערער לא הרים את הנטל המוטל לפתחו וכשל להוכיח את גרסתו.

על כן בתוקף סמכותנו מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, הערעור נדחה. בהתחשב בהוצאות שבהן חויב המערער בבית המשפט המחוזי, איננו עושים צו להוצאות בערכאתנו.