ע"א 5502/20אסף (עזר) קורן נ. פלוני

1.

מזה שנים מתדפקים המערערים והמשיבים 4-3 על דלתות בתי המשפט, בניסיון לקבוע את קו הגבול בין השטח שהמערערים חכרו לדורות מהמשיבה 2 (להלן: רמ"י ) לבין השטח שחכרה המשיבה 1 (להלן: המשיבה ). למען שלמות התמונה, נציין כי המשיבים 4-3 רכשו חלק מזכויותיהם מהמערערים, והם ניצבים לצידם במחלוקת בין הצדדים; כי לטענת המשיבה היא כבר המירה את זכות החכירה לדורות לזכות בעלות ואין חולק כי גם המערערים יכולים לעשות כן בהתאם לנוהלי רמ"י; וכי כיום אין חולק כי כל צד זכאי למחצית שטח החלקה הרשום, קרי, 966 מ"ר לכל צד.

2.

המערערים הגישו תביעתם בבית משפט השלום, אך המשיבה כפרה בסמכות העניינית של בית משפט השלום. גם בתביעה נשוא הערעור דנן, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כפרה המשיבה בסמכות העניינית של בית המשפט. טענת המשיבה התקבלה ובית המשפט המחוזי קבע כי ענייננו בפירוק שיתוף במקרקעין ולכן הסמכות היא של בית משפט השלום. עם זאת, בית המשפט המחוזי נמנע מלהורות על העברת התובענה לבית משפט השלום מכוח סמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מהטעמים האמורים בפסק הדין.

3.

אף אנו סבורים כי הלכה למעשה, ענייננו המהותי בתביעה לפירוק שיתוף. אשר על כן, מובהר בזה כי המערערים והמשיבים 4-3 רשאים לפנות לבית משפט השלום בתביעה לפירוק השיתוף בין הצדדים, בין אם בדרך של חלוקה בעין על ידי קביעת קו גבול בין שתי החלקות, בין אם בדרך אחרת.

מאחר שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים נוגעת לדרך המיצוי המיטבית של הבנייה בחלקה, רשמנו לפנינו הצהרת המערערים והמשיבים 4-3 כי הם נכונים כי בית המשפט שידון בתביעה ימנה מודד או מומחה מטעמו. חזקה כי בית משפט השלום שאליו תוגש התביעה יפעל כחוכמתו על מנת לחלץ את הצדדים מהתסבוכת הדיונית והמהותית שאליה נקלעו.

4.

ככל שהתרשמנו, המשיבה העלתה טענות סותרות בערכאות השונות, מה שגרם להארכת ההתדיינות בין הצדדים, מבלי שהמחלוקת המהותית החלה להתברר לגופה. למרות זאת, ובהינתן שהתוצאה אליה הגענו תואמת את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו.