פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
5511/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
נגד
המשי
בה:
קמה - דע בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.6.01 בת.א. 2083/00
שניתנה על-ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג
בשם
המבקשת: עו"ד מרדכי תגר
בשם
המשיבה: עו"ד חביבה קליר
החלטה
בשל מקרה ביטוחי, הגישה המשיבה תביעה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד המבקשת. לכתב תביעתה צירפה המשיבה שתי חווֹת-דעת מומחה: הראשונה של מומחה מטעמה והשניה של מומחה שהוסכם על שני הצדדים. המבקשת הגישה כתב הגנה אך נמנעה מלצרף אליו חוות-דעת מטעמה.
בתאריך 12.3.01 קבע בית-המשפט המחוזי כי המבקשת תוכל להגיש חוות-דעת מומחה מטעמה עד לתאריך 1.6.01. ברם, המבקשת לא הגישה חוות-דעת, ובתאריך 30.5.01 ביקשה אורכה להגשת חוות-הדעת מטעמה. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה, מכיוון שהמבקשת לא נימקה את בקשת האורכה, ועל מנת שלא לפגוע בלוח הזמנים המתוכנן של המשפט.
מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה ביקשה המבקשת להאריך לה את מועד הגשת חוות-הדעת על-מנת שתוכל להגישה, ולמנוע פגיעה בהגנתה. המשיבה, מנגד, תמכה יתדותיה בהחלטת בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות. בית-המשפט המחוזי, בפניו מונחת חוות-דעת מוסכמת, החליט שלא לדחות עוד את מועד הגשת חוות-הדעת מטעם המבקשת. הכלל הוא, שערכאת הערעור לא תטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסדר ניהול הדיון שבפניה, ובמקרה שבפניי לא מצאתי מקום לחרוג מכלל זה.
ניתנה היום, ח' בשבט תשס"ב (21.01.02).
ש
ו פ ט ת