ע"א 5571/06 עיריית פתח תקוה נ. א.פ.ד. מקרקעי מרכז בע"מ

פסק הדין שהמבקשת עותרת לעיכוב ביצועו הינו פסק דין כספי. לפיכך, נקודת המוצא ממנה יש לצאת היא שפסק דין כזה לא יעוכב אלא אם בית המשפט משתכנע שקיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את הכספים היה ויתקבל הערעור שהוגש נגד פסק הדין. התצהיר שתמך בבקשת המבקשת מצביע על כך שלמשיבה זכויות במקרקעין שונים, אלא שזכויותיה משועבדות לבנק. מנגד, מן התצהיר שהוגש מטעם המשיבה נלמד כי המשיבה הינה חברה נכדה של חברה ציבורית. יתרה מכך, התצהיר כולל התחייבות של חברת האם לפרוע חוב של המשיבה, אם יווצר חוב כזה. נראה לי, כי כשמעמידים את התצהירים זה מול זה, מתחייבת המסקנה כי המבקשת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להראות שיש לחרוג מן הכלל באשר לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי.

אי לכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 ש"ח.