ע"א 5574/08 אביעד תעשיות בטון וטיט (1996) בע"מ נ. דליה גוזלן

לפניי בקשה להפחתת ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 25,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדן בתובענה בה ביקשה המערערת להצהיר על כך שמחצית הזכויות בדירת מגורים בבאר שבע שייכות למשיב 2 – בו היא נושה, ולא למשיבה 1, רעייתו. הזכויות בדירת המגורים רשומות על שם משיבה 1 בלבד, מכוח הסכם ממון שנערך בין המשיבים בשנת 1993. בית המשפט פסק שאין זה המקרה להצהיר על בטלות ההסכם שנעשה בין המשיבים. זאת משום שההסכם נעשה שעה שמשיב 1 היה סולבנטי לחלוטין, בני הזוג לא הציגו מצגי שווא ביחס לזכויות בדירה ולמערערת לא קם אינטרס הסתמכות בנוגע לדירה זו. המערערת חויבה בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ₪.

2.

בבקשה לפניי טוענת המערערת כי משיב 2 חייב לה סך של 185,505 ₪. בנוסף, הפקידה המערערת, על פי הנטען, בקופת בית המשפט קמא סך של 20,000 ₪ כתנאי לקבלת סעד זמני במסגרת בית המשפט קמא. כספים אלה ימשיכו להיות מופקדים בקופת בית המשפט נוכח ההחלטה בעניין עיכוב ביצוע פסק הדין. נוכח העובדה כי מרבית ההוצאות שייפסקו יהיו ברי קיזוז מול החוב העצום של משיב 2 למערערת, ונוכח העובדה שהעותרת כבר הפקידה כספים בקופת בית המשפט, ביקשה להסתפק בהפקדה זו. המשיבים מתנגדים לבקשה. לעניין הקיזוז משיבים הם כי פסק הדין ניתן בעניינה של משיבה 2 ואילו הקיזוז הנטען על ידי המערערת הוא מתיק ההוצאה לפועל המתנהל נגד משיב 1 ונגדו בלבד, כך שלא ניתן לקזז הסכום על גבה ועל חשבונה של משיבה 2.

3.

תכליתה של הפקדת ערבון במסגרת הליכי הערעור הינה להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים, אם ייפסקו כאלה, בבית משפט זה (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) (להלן: התקנות). תכליתו של הערבון שהופקד בבית המשפט קמא במסגרת מתן סעד זמני היא פיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבים כתוצאה ממתן הצו הזמני (תקנה 364 לתקנות). נוכח השוני בייעודם של הכספים, והצורך להבטיח הן את הוצאות הערעור והן פיצוי בגין נזק כתוצאה מהצו הזמני, לא ניתן להסתפק בערבון שהופקד בבית המשפט קמא ולפטור את המערערת מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. אשר לטענות לעניין קיזוז, המשיבים אינם חולקים על חובו של משיב 1 כלפי המערערת. סכום החוב גבוה באופן משמעותי מסכום הערבון המקובל בסוג זה של הליכים, כמו גם מסכום הערבון שנקבע. במצב דברים זה, איני רואה מניעה מלהיעתר חלקית לבקשה ולאפשר למערערת להפקיד הודעת קיזוז חלף ערבון להבטחת הוצאותיו של משיב 1. יחד עם זאת, יש להבטיח גם את הוצאות המשיבה 2, שלא נטען כי היא חבה כלפי המערערת חוב כלשהו. נוכח העובדה כי הוצאות משיב 1 יובטחו בהודעת קיזוז והערבון הכספי ישמש להבטיח את הוצאות המשיבה 2 בלבד, יופחת סכום הערבון לסך של 15,000 ₪. בנוסף, תפקיד המערערת הודעת קיזוז בלתי מותנית המאפשרת למשיב 1 לקזז חוב הוצאות של המערערת בהליך זה – אם ייפסקו – עד לסך של 10,000 ₪ (בצירוף הצמדה וריבית כחוק) מכספים שהמשיב 1 חב לה. הערבון והודעת הקיזוז יופקדו תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה בכללם), ולא - ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.