פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 5590/97
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
המערערים
:
1.
עזבון סלמאן אלגעברי ואח'
2. עזבון עבד אלחק
אלג'עברי ואח'
3. עזבון גמאל תמים נתשה
ואח'
4. עזבון צאבר באדר ואח'
5. עזבון מרואן אבו נג'מה
ואח'
6. מי בדר
7. מאגדה מגאהד
נגד
המשי
בה
:
1. מדינת ישראל
2. פורמלי ג'וואד רביע
גומעה סקאפי-משיב
פורמלי
3. פורמלי מוסטפא עבדאללה
חג'אג'רה-משיב
פורמלי
4. פורמלי חוסני עיסא
רג'בי-משיב פורמלי
5. פורמלי סאדק סודקי
בורכן-משיב פורמלי
6. פורמלי טלאל חאמד אבו
סנינה-משיב פורמלי
קדם ערעור
תאריך
הישיבה: ז' תשרי תשס"ב (24.9.01)
בשם
המערערת 5: עו"ד שמיר
בשם
המערערים 6-10: עו"ד גבעון
בשם
המשיבה: עו"ד אורית סון
פרוטוקול
בית המשפט:
החלפת הייצוג מתעוררת לגבי מערערים 1,2 ו- 4.
נציגת המערער 1, אלמנת המנוח נוכחת בבית המשפט ומזהה את
עצמה.
נציג המערער 2, אלמנת המנוח וכן בנו של המנוח נמצאים בבית
המשפט ומזהים את עצמם.
עו"ד שמיר:
מערערת 4 הייתה בדיון שעבר, כיום היא לא יכולה להכנס לארץ.
אחיה נמצא באולם. המערערת 5 היתה בדיון הקודם וכבר אושר לגביה.
רשם בית המשפט פונה אל אותם האנשים הנוכחים בבית המשפט
בשאלה הבאה:
האם נציגת העזבון 1 הגישה בקשה שעו"ד שמיר ייצג אותה
בתיק?
תשובה: עו"ד שמיר הוא עורך הדין שלי.
מערערת 2:
גם הבעל שלי היה שופט. אני שמונה שנים לא ראיתי את עמוס.
אני רוצה שעו"ד שמיר יהיה עורך הדין שלי. יש לי הרבה ילדים ואני מבקשת לקבל
את הכסף.
בכפוף לשאלות על עזבון המנוח 3 – אין נוכחות.
לגבי מערער 4:
הוא רוצה שעו"ד שמיר ייצג אותה.
עו"ד גבעון:
ההצעה שהוצעה למדינה היא שכ"ט של 15% ולא 10%. ראיתי
בכך עושק של הקטינים באשר התיק בבית המשפט העליון הסתיים כבר במאי 2000 וממתינים
לפסק דין לאחר סיכומים בפעם השלישית.
המדינה תתחייב לשלם את שהתחייבה ללא תלות בתוצאה. מחקנו את
העתירה בהנחה שתוך מספר חודשים יסתיים וינתן פסק דין. המתנו בסבלנות רבה שבית
המשפט יסיים את מלאכתו כפי שהבהיר שזהו תיק בעל השלכות מרחיקות לכת. יש לגברת
לפחות תשעה ילדים, רק מהסיבה הזו היא נאלצת לקבל את הצעת המדינה.
בתיק מסובך אחר בית המשפט המחוזי קובע שההסכם נוגד את עניין
הקטינים.
בקשנו לצרף את האפוטרופוס הכללי לתיק.
לוחצים עלי ומפעילים עלי לחצים. הם התקשרו אלי עשר פעמים רק
הבוקר. הנסיבות של העברת הייצוג לשמר. בקשו שיסיעו אותם למחסום וכו'.
אין לי התנגדות להחלפת הייצוג לגבי האלמנות. אני סבור שבית
המשפט, שכאשר יש קטינים מחובתו של בית המשפט בכל הליך שבו יש קטין (לא מדובר בסתם
החלפת ייצוג) אלא מדובר כאן בהרעת המצב של הקטינים. היחידי שמקבל כסף שלא כמו
מקודם זה עו"ד שמיר. הכסף שייך למערערים.
הרשם:
שופט מחוזי אמר שלא מגיע להם פיצוי. האם על יסוד זה ניתן
למנוע החלפת ייצוג אם הם חפצים בקבלת פיצוי לאלתר?
מי חתם לך על הייפוי כוח שלך?
עו"ד גבעון:
האלמנות. אני עובד 8 שנים על התיק ושכר הטרחה יובטח ויתקבל
פסק דין מבית המשפט העליון. כאשר יש קטינים בתיק ויש כוונה מאחורי החלפת הייצוג –
אנחנו מוותרים על יכולתם של הקטינים לקבל סכום כסף גדול לאחר פסק דין של בית המשפט
העליון. בנסיבות אלו יש לצרף את האפוטרופוס הכללי.
ברקה ג'אבר:
אני אח של המערערת 2, אלמנת המנוח. אני זוכר שדברו אתי שתי
אלמנות שעמוס גבעון שייצג אותן דרך עו"ד ערבי בחברון. הוא לא דבר אתם אפילו
פעם אחת. האלמנות אמרו שהן לא רוצות מעו"ד גבעון כלום. והוא אמר שהוא יביא
להן כסף.
אחיה של אלמנת המנוח 4:
שמונה שנים מתקשרים לעו"ד גבעון ולא עונים לו בטלפון.
אומרים שלא יעשו כלום.
עו"ד גבעון:
בית משפט מינה אותי והכספים אפילו הופקדו אצלי.
עו"ד סון:
בעניין הייצוג השארתי בידי שיקול דעתו של בית המשפט כי
אינני יודעת את רצון הלקוחות. ראשית ההצעה לשלם לנפגעי מעשיו של גולדשטיין במערת
המכפלה התגבשה עוד סמוך לארוע בשנת 94. הדחייה בקבלת הכסף על ידי הנפגעים נובעת
מקיומם של הליכים משפטיים. זהו עניינו של הלקוח מה הוא מעדיף: נהול משפט או הקדמת
קבלת הכסף וזהו שיקול שעל הלקוחות לעשות. ההצעה שהוצעה לעו"ד שמיר הוצעה גם
לעו"ד גבעון. הוגשה הודעה מסודרת ועו"ד גבעון דחה אותה. אני לא יודעת
בשם מי אם הוא לא דבר עם אף אחד במשך שמונה שנים.
הרשם לעו"ד שמיר:
האם קיים הסכם בינך ובין המערערים על נושא שכ"ט?
עו"ד שמיר:
ההסכם קובע 13% בתוספת מע"מ.
הרשם:
מה יקרה אם עו"ד גבעון יבקש שכ"ט בנוסף?
עו"ד שמיר:
בעקרון סכום שישולם, אם ישולם, ירד מהסכום המקורי,
ואח"כ את האחוז שלי אני לוקח ממה שירד.
הרשם פונה לעו"ד גבעון:
האם יש הסכם שכ"ט?
עו"ד גבעון:
יש הסכם שכ"ט של 20%. בתביעה הגשתי שכר ראוי.
עו"ד שמיר:
בשנת 1994 בסמוך לטבח במערת המכפלה פנו אלי, עוד לפני שפנו
לעו"ד גבעון, המערערים 2. אמרתי להם שהערכתי היא שגם אם תזכו עדיף לכם לחתום.
הם הגישו את התביעה וזו נדחתה. המערערים רצו להגיע להסדר בכל זאת עם המדינה. אותם
אנשים שלא ערערו קבלו את הסכום המקורי שהוצע להם בתוספת הצמדה. פניתי למדינה
(לעו"ד סון) ובקשתי רבית 4% לשנה וכן שכ"ט עורכי דין. זה ניתן בעניין
המערערת 5.
עו"ד סון:
אם לא יהיה הסכם ההצעה המקורית לא כוללת שכ"ט ולא נשלם
שכ"ט. הפרשי הצמדה ישולמו בכל מקרה, ריבית – לא ברור.
עו"ד שמיר:
מדובר פה בתביעה של אלמנות שצריכות לגדל ילדים שחלקם כבר
גדלו. הכסף החשוב הוא לאלמנות.
הרשם למערערת 1:
האם את מבינה שהמדינה התחייבה לשלם את הכסף בכל מקרה גם אם
הערעור יידחה?
מערערת 1:
העיקר שלא ילך יותר כסף לעורך דין.
אם עו"ד גבעון יביא יותר ממה שהמדינה הציעה, הוא יקבל
15%.
הרשם למערערת 3:
האם את מבינה שהמדינה התחייבה לשלם את הכסף בכל מקרה גם אם
הערעור יידחה?
מערערת 3:
שמונה שנים עו"ד גבעון לא עשה דבר ולא ראינו כסף.
עו"ד גבעון:
אני מקבל את שכר הטרחה רק באחוזים מעבר להצעת הממשלה שכמה
שנשיג יותר.
הרשם:
אם החלטת בית המשפט המחוזי תשאר על כנה – לא יגיע לך למרות
המאמץ הרב, שום שכר טרחה. רק דרך זכייה בערעור תזכה לשכר טרחה. האם יש קושי ביעוץ
אם להמשיך את ההליכים במצב זה?
עו"ד גבעון:
ברגע שהשגתי התחייבות בלתי מותנית מהמדינה שגם אם נכשל
בתביעה נקבל את הכסף מהמדינה, מגיע לי שכר טרחה בכל מקרה.
הרשם:
האם הגעת להסכם חדש עם המערערים?
עו"ד גבעון:
לא הגעתי, אבל מגיע לי שכ"ט מהמדינה בגלל שהגעתי להסדר
הזה. אני בכל מקרה זכאי לשכר ראוי. התיק הזה ברור שיגיע לערעור בין אם המערערים
זוכים או מפסידים. והראיה שלא היו שום טענות למערערים, להפך, הם רצו להחיש את פסק
הדין ותראה כמה בקשות הגשתי בכדי להחיש את פסק הדין. אינני יודע לומר היום מהו
גובה שכ"ט המגיע לי ואינני יודע היום מה היתה הדרך בה הודעתי על שינוי בסיס
שכ"ט ולמי הודעתי זאת.
עו"ד סון:
השארתי לשיקול דעת בית המשפט. עו"ד גבעון נמצא
בפוטנציאל במצב של ניגוד עניינים. בלי להתייחס לשאלה אם עו"ד שמיר צריך לייצג
אותם. קיים ניגוד אינטרסים בין רצונו של עו"ד גבעון שהתביעה תתקבל והערעור
ילך עד הסוף מול רצונם של המערערים לקבל כסף ולגמור.
הרשם:
קיימות סוגיות שונות מעורבבות.
1) הבנתם
של בעלי הדין את המתרחש: הם רוצים פיצוי עכשיו זה ברור, אך הסכום והדרך לא נראה
שברורים.
2) לגבי
שכ"ט - המערערים אם יחתמו על ההסכם יכולים להגיע למצב שמתוך הסכומים המתקבלים
על ידם יצטרכו לשלם שכ"ט לגבעון בלי שהדבר יסוכם, כאשר עו"ד שמיר יקבל
מהמדינה. הם עלולים לקבל פחות ממה שהמדינה נותנת.
הרשם פונה לעו"ד גבעון:
מה לגבי יפויי הכוח המקוריים?
עו"ד גבעון:
יפויי הכוח נחתמו. אני לא זוכר היכן. זה היה לפני שמונה
שנים.
הרשם:
4) נקודה
אחרונה שיוצרת קושי היא האם ההצעה כוללת הריבית היא הצעה שתלויה ועומדת בין
שהערעור יידחה או יתקבל.
עו"ד סון:
אין לי תשובה כרגע לשאלה זו. בכל מקרה מרכיב שכ"ט אינו
נכלל. גם אם הערעור יידחה לגבי הריבית, אני צריכה לחזור עם תשובה.
עו"ד שמיר:
כאשר קבלתי את הייצוג של המערערת 5 בקשתי שיוסדר עניין
שכ"ט כי ברור כי מגיע לו משהו. כתשובה הוא עיקל את כל הסכומים. יכול להיות
שאם יבוא בהצעה קונקרטית הייתי מוכן לסגור מול המערערים היום. הייתי מוכן כי חלקי
ייקבע מתוך חלקי. נגרם נזק למערערים 1,2 כי היו שם ילדים שנפגעו בפגיעה פוסט
טראומתית. הנזק היום הוא נזק גדול ולא ברור שיכירו היום בפגיעה של הילדים. לדעתי
עו"ד גבעון גרם נזק.
הרשם:
המדינה מנסה לסיים את הפרשה ועו"ד רבים ביניהם. זהו
בוודאי אינו אינטרס של בעלי הדין. ההצעה היא שעו"ד גבעון ישוחרר מהייצוג לגבי
המערערים 1,2 ולגבי שאלת שכ"ט יועבר העניין לבית המשפט השלום או העליון
להכריע כיצד יתחלק שכ"ט בין עורכי הדין בתוך הסכום שהוצע ע"י המדינה.
עו"ד גבעון:
אינני רוצה להיות קשור לעו"ד שמיר. אם הם (המערערים)
רוצים להחליף אותי, זה בסדר מבחינתי, אני אבקש שכ"ט ראוי על שמונה שנים שאני
עבדתי, אני אעשה חשבון ואודיע. ההסכם מקפח את התובעים לדעתי.
החלטה
במהלך הדיון הודיע עו"ד גבעון כי אין לו התנגדות כי אלמנות של המנוחים שעזבונם הם המערערים 1,2,4 אכן ישוחררו מייצוגו כפי שבקשו בבית המשפט. קשה לראות כי ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת גם אילו התנגד לכך עו"ד גבעון. כידוע, הכלל הוא שבעל הדין הוא אדון להליך שבו משתתף והוא זכאי לבחור מרצונו החופשי את בא כוחו. יש לזכור כי מקצוע עריכת הדין מושתת ישירות על עקרון השירות. החיפוש אחר רווחים אינו מהווה מרכז כובד במקצוע זה. יש לו גם מטרה חברתית. הנאמנות, ולא מיקסום הרווחים, משמשת לו משענת עקרית. על כן ראוי להמנע מכל מצב של ניגוד עניינים בין הלקוח לבין עורך הדין. לשם כך על עורך הדין להקפיד להבהיר את שיעור שכר הטרחה המגיע לו, ואם מדובר בשכר תלוי תוצאה, מן הראוי להבהיר תלות זו. בהמשך לכך, כל שינוי בבסיס השכר או בדרך חישובו חייב להיות בהיר ומובן ואם הליכי הערעור תלויים בשינוי כזה, מן הראוי להוועץ בלקוח תוך הבהרת האינטרס הנפרד של עורך הדין.
עו"ד גבעון טען כי שאלת הקטינים היא שאלה מורכבת וכי לדעתו השינוי בייצוג עלול להוביל לשינוי לרעה במצב הקטינים. השאלה מהו טיב המהלכים שינקטו איננה קשורה בהכרח לייצוג. האלמנות רשאיות לבחור מי ייצג את הקטינים ויפעל בשם העזבון. כשם ששכרו שרותיו של עו"ד גבעון, כך הן רשאיות לבחור את עו"ד שמיר. לאחר שיוגש הסדר יבחן תוכנו ואז תעלה שאלת טובת הקטינים.
התוצאה היא שאני משחרר את עו"ד גבעון מייצוג מערערות 1,2 ו- 4, והייצוג יועבר לעו"ד שמיר ע"פ הבקשה.
בהתחשב בסוגיות העולות בתהליך זה, הוצע לעו"ד שמיר להגיש את הסכמי הפשרה בדרך הבאה:
א.
ההסכמים יתורגמו לערבית.
ב.
הבקשה ליתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין תתורגם גם היא.
ג.
הבקשה תכלול את העובדות הנוגעות להודעת המדינה ביחס לדרך שהיא תלך בה גם אם יידחה הערעור, כאשר נתונים אלה יפורטו בשפה פשוטה ומובנת לכול.
ד.
הבקשה תכלול את נושאי שכר טרחה במלואם, תציין את הערותיו של עו"ד גבעון לגבי שכ"ט, ואם תוגש תביעה – את הנתונים לגבי תביעה זו.
בהקשר זה ראוי להעיר כי למרות ששאלת הייצוג נכרכה בשאלת ההסדר לגופו, אין בהכרח קשר בין הדברים, ושאלת אישורו של ההסדר היא שאלה נפרדת. נכון עשה עו"ד גבעון כאשר הודיע שאין הוא עומד על דרישתו לייצג את העזבון, וזאת לפחות מן הטעם שלא ניתן היה לקבל פרטים שלמים לגבי שכר הטרחה שהיה מקבל אילו היה נדחה ההליך בבית משפט זה. קשה להלום מצב בו לעורך הדין יש סכסוך עם לקוחותיו על שכר טרחה, ובה בעת הוא מתעקש להמשיך לייצגם בניגוד לרצונם.
ניתנה היום ז' תשרי תשס"ב, 24 בספטמבר 2001.
בעז אוקון, רשם
שופט