ע"א 5627/01 ישראם (ישראל) תיור בע"מ נ. עמיאל בן צבי

בפניי בקשה של המערערת בעניין הערבון הכספי שהופקד בתיק זה. ההחלטה בעניין התעכבה לאחר שלא הוגשה תגובה מטעם המערערת, חרף האמור בהודעה מטעמה מיום 11.6.03.

המערערת הפקידה בתיק זה ערבון כספי להבטחת הוצאות המשיבים. בפסק הדין, חוייבה המערערת בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ₪. טענתה היא, כי למשיב 1 חובות שונים בסך של 6,752 ₪, אשר יש לקזזם מתוך החיוב האמור, ועל כן יש לחלט את הערבון שהופקד רק כדי היתרה הנוצרת מקיזוז הסכום האמור מחיוב ההוצאות.

ככלל, אין מניעה לבצע קיזוז כאמור. עם זאת, השלב הדיוני בו יש להעלות טענות מסוג זה הוא עם החיוב בערבון, או מיד עם היווצר החיוב אותו מבקשים לקזז. הטעם לכך הוא, שאם משתהה בעל דין בהעלאת טענה מסוג זה, יכול שצד שלישי ישנה מצבו לרעה על יסוד הערבון שהופקד, באופן שימנע אפשרות לביצוע הקיזוז האמור. במקרה שבפניי, העלה המשיב 1 טענה בדבר המחאת זכותו להוצאות משפט בהליך זה לזכות בא כוחו בהליך. סעיף 5 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 קובע כי "בכפוף להסכם ההמחאה כוללת המחאת-זכות גם כל ערבות ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות אחרת הנלווית לזכות שנמחתה, במידה שהן עבירות". מכאן, כי גם הערבון שהופקד בבית משפט זה הומחה לבא כוח המשיב 1. המערערת לא חלקה באופן ממשי על טענה זו, ולא התיחסה לכתב ההמחאה שצורף, חרף האמור בהודעתה מיום 11.6.03. במצב זה, הוכח לכאורה שינוי מצב לרעה של צד שלישי, המונע, בשלב הנוכחי, ביצוע הקיזוז כמבוקש.

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית. הערבון בסך 10,000 ₪ יועבר לידי בא כוח משיב 1. אשר לנושא מס ערך מוסף, העולה בתגובת משיב 1, הרי שמפסק הדין לא עולה בבירור מספיק כי ניתן לצרף מס ערך מוסף לחיוב בהוצאות על יסוד האמור בתקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן אין קביעה מפורשת בדבר פסיקת שכר טירחת עורך דין. במצב זה אין בידי להורות על צירוף מס ערך מוסף לסכום האמור.