ע"א 5633/02 פלוני נ. פלונית

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב והמרכז (כב' השופטת ט' סיוון) מיום 20.6.02, שלא לאפשר למערער לבקש את פסילתו של בית המשפט.

1.בין המערער לבין המשיבה - בני זוג - מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה הליכים שעניינם, בין היתר, בקביעת משמורת ילדיהם הקטינים של בני הזוג ובקביעת הסדרי ראייה בין הילדים לבין המערער. בדיון מיום 20.6.02, לאחר שנתן בית המשפט את החלטתו בשאלת הסדרי הראייה הזמניים, ביקש המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק.

2.בית המשפט לא איפשר למערער להעלות טענות בעניין פסילתו, וקבע כי על המערער להגיש בקשה בכתב מלווה בתצהירו, ומשתוגש בקשה כזו, יכריע בה בית המשפט.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו טוען המערער כי קביעתו של בית המשפט כי בקשת הפסילה תוגש בכתב סותרת את האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ומהווה החלטה נוספת בשרשרת של החלטות המעידות שדעתו של בית המשפט כלפי המערער "נעולה". כן מעלה המערער טענות שעניינן שורת החלטות שניתנו על ידי בית המשפט בעניינו, ואשר לטענתו מצביעות על קיומו של משוא פנים מצד בית המשפט.

4.דין הערעור להידחות. החלטת בית המשפט שלא ליתן למערער אפשרות להעלות את טענת הפסלות בעל-פה, היא החלטה דיונית, שאין עניינה לערעור הפסלות. מבלי להביע עמדה בשאלה זו לגופה, הרי שהדרך לתקיפת החלטה זו הוא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור - על-פי סדרי הדין. מכל מקום, אין בהחלטה זו כשלעצמה כדי להוות עילה לפסילת בית המשפט.

5.אשר לטענות הפסלות שמעלה המערער, הרי משבית המשפט לא נתן החלטה בבקשת הפסילה, אין בית משפט זה יכול לדון בערעור על החלטה שלא ניתנה. למותר לציין, כי אין אני מביע כל עמדה באשר לטענות הפסלות לגופן.

הערעור נדחה.