ע"א 570/11 עיריית בת ים נ. רפאל אמר

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט יעקב) בת"א 4428-12-08 מיום 27.12.10, בגדרו נקבע כי נוכח מעמדו של המשיב בנכס, על המבקשות לשלם לו סכום של 206,500 דולרים אמריקאיים, כנטען, מחצית מן הסכום ששולם לגרושתו, עמה חלק את הבעלות על הנכס, עבור הסכמתה לפינוייה מהמקום.

רקע והליכים

ב.

המשיב הגיש תביעה נגד המבקשות לתשלום סכום של 2,059,718 ₪ - כנטען הסכום (בשקלים בצירוף ריבית והצמדה) ששולם לגרושתו בעבור הסכמתה לפינויה מן הנכס שנמצא בעבר בחזקתו, אך שלא התגורר בו באותה עת; בסיכומיו העמיד את הסכום על מחצית. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות המשיב, לפיהן עזב את הנכס לאחר ששריפה פקדה את מחציתו, במטרה לחסוך כסף ולשפצו כדי לשוב ולהתגורר בו. בכך נדחו טענות המבקשות, לפיהן משעזב המשיב את הנכס פקעו זכויותיו בו. נקבע גם, כי אף הרשויות לא ראו במשיב מי שנטש את הנכס, כיון שלאחר השריפה שבו וניסו לנהל עמו משא ומתן כדי לשכנעו להסכם של פינוי תמורת פיצוי. נוכח קביעה זו וכן נוכח הקביעה, כי המשיב היה דייר מוגן בנכס, הורה בית המשפט למבקשות לשלם למשיב מחצית מן הסכום ששולם לגרושתו, קרי, שוה ערך בשקלים ל- 206,500$.

ג.

כלפי פסק דין זה הגישו המבקשות ערעור לבית משפט זה, ובמקביל עתרו לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע. בית המשפט קמא דחה את הבקשה, בקבעו כי רק במקרים חריגים יעוכב ביצוע פסק דין המטיל חיוב כספי, ומקרה זה אינו נכלל בגדרם.

הבקשה

ד.

בבקשה הנוכחית טוענות המבקשת, כי סיכויי הערעור הם גבוהים, נוכח פגמים שנפלו כנטען בפסק דינו של בית המשפט קמא. בין היתר , נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי למשיב מעמד של דייר מוגן בנכס, ובהתעלמו מכך שהוא מתגורר כיום בדירת עמידר; כן נטען, כי שגה בית המשפט בקביעת פיצוי הנגזר מן הסכום ששולם לגרושת המשיב, בנימוק שבחתימת ההסכם עמה הונחו המבקשות על-ידי שיקולים נוספים אשר הצדיקו,

באותה עת , תשלום העולה על שווי הנכס. לבסוף נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות, שכן תשלום הפיצוי עלול להכביד על תקציב העיריה, וכן קיים החשש שנוכח מצבו הכלכלי של המשיב יקשה עליהן להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיתקבל ערעורן. בתגובה טוען המשיב, כי סיכויי הערעור נמוכים, וזאת נוכח קביעותיו של בית המשפט קמא בנוגע למעמדו בנכס ורצונו לשוב להתגורר בו. נטען גם, כי הסכום שנפסק לטובת המשיב ראוי, שכן אם אכן שולם לגרושתו סכום הגבוה משווי הנכס, אין למבקשות להלין אלא על עצמן. ולחלופין, ככל שהסכום משקף את פוטנציאל הפיתוח של המגרש, אין המשיב נבדל מגרושתו, ופיצויו צריך להיקבע על בסיס אותו חישוב. לבסוף נטען, כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה של המשיב - אי תשלום הפיצויים עלול לגרום לו נזק רב יותר מזה הצפוי למבקשות בעקבות התשלום.

הכרעה

ה.

בהחלטה בבקשות לעיכוב ביצוע נבדקים סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, והדברים ידועים. באשר לסיכויים, לרועץ למבקשות עומד לכאורה ההסכם ה"יקר" מאוד שנערך עם גרושתו של המשיב, שאינו נתון להכרעה כאן, אך דעת לנבון נקל כי הוא מעורר סימני שאלה, חרף כל ההסברים שניתנו בחומר. אני מתבטא בנסיבות בלשון מתונה. לכך מצטרפת הצגת המשיב כדייר מוגן בתביעה שהגיש המינהל ב-1998 לפינויו ופינוי רעייתו דאז (כיום גרושתו), ושחרף פסק דין פינוי (מיום 30.12.01, שהחלטה על אי ביטולו ניתנה ב-11.7.04) שולם המחיר לגרושה כאמור. עם זאת איני רוצה לשלול את סיכויי הערעור בנקודות מסוימות. אשר למאזן הנוחות, עולה חשש כי אם יהא שינוי בסכום שנפסק בעקבות הערעור, יתכנו קשיים גדולים בגבייתו, נוכח מצבו של המשיב. על כן ישולם למשיב מיידית שליש מן הסכום שנפסק. שני השלישים האחרים יועברו לבא כוחו ויוחזקו בנאמנות בידיו, ולא ישולמו למשיב עד להכרעה בערעור אלא בהתאם לתוצאותיה.