פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5720/06 ויולט עטאללה נ. ווקף עודה עזאם

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · חלוקת בעלות במקרקעין בלתי מוסדרים וראיות הרישוםערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתובענה לקביעת חלקי בעלות במקרקעין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע את חלקי הבעלות במקרקעין בלתי מוסדרים בירושלים לפי הרישום. נקבע כי הרישום מהווה ראיה לכאורה לתוכנו, וכי הנתבע הרשום לא הרים את הנטל הנדרש לסתירתו. כמו כן נדחתה הטענה לחוסר מעמד של המשיב, הבישוף האנגליקני כמותוואלי של ווקף, להגיש את התובענה.

העובדות

המקרקעין בירושלים אינם מוסדרים. על פי הרישום חלקם של המערערים הוא 560/960 וחלקו של המשיב 381/960. המערערים טענו כי חלקם עומד על כ-88 אחוזים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבוע את חלקי הבעלות במקרקעין בלתי מוסדרים לפי הרישום במרשם או לפי טענת המערערים לחלק גדול יותר?
  2. 2.האם היה למשיב, הבישוף האנגליקני כמותוואלי של הווקף, מעמד להגיש את התובענה?

הלכות

  1. 1

    ברישום במקרקעין בלתי מוסדרים יש ראיה לכאורה לתוכנו, ולכן נקודת המוצא היא לחובת המתנגד לרישום.

    ״הרישום משמש כראיה לכאורה לגבי תוכנו, בהתאם לסעיף 125(ב) לחוק המקרקעין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכרה במעמדו של התובע כמותוואלי של ווקף ככזה הרשאי לתבוע.

    ״הערכאה הדיונית קבעה כי מדובר בווקף וכי התובע, הוא הבישוף האנגליקני בתפקידו כמותוואלי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מקרקעין בלתי מוסדרים
  • רישום
  • ראיה לכאורה
  • ווקף
  • מותוואלי
  • שטר מכר
  • שכר דירה
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

5720/06

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט י' עמית

המערערים:

1. ויולט עטאללה

2. סמיר מטרי עטאללה

3. ג'ורג' מטרי עטאללה

4. נביל מטרי עטאללה

נ ג ד

המשיב:

ווקף עודה עזאם

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 7.5.06 ב-ת"א 1277/99 שניתן על ידי כבוד השופט צ'

זילברטל

תאריך הישיבה:

כ"ב בכסלו התש"ע

(9.12.09)

בשם המערערים:

עו"ד סאמר זועבי

בשם המשיב:

עו"ד אליאס חורי

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.

בפני בית המשפט המחוזי התעוררה השאלה כיצד מתחלקת הבעלות בחלקת קרקע מסוימת בירושלים. על פי הרישום בלשכת רישום המקרקעין חלקם של המערערים הוא 560/960 חלקים ואילו חלקו של המשיב הוא 381/960 חלקים. מדובר במקרקעין בלתי מוסדרים. בית המשפט הצהיר כי אכן החלקים הינם כאמור במרשם. המערערים לא השלימו עם פסיקה זו וחזרו והעלו בפנינו את הטענה כי חלקם שלהם גדול יותר מ-560/960 ומגיע לכ-88 אחוזים.

2.

דעתנו היא כי דינו של הערער להידחות. ראשית, נאמר כי לא מצאנו ממש בטענה לפיה למשיב, הוא התובע בערכאה דלמטה, לא היה מעמד להגיש התובענה. הערכאה הדיונית קבעה כי מדובר בווקף וכי התובע, הוא הבישוף האנגליקני בתפקידו כמותוואלי, רשאי לתבוע. בדין נקבע כך. שנית, ולגופם של דברים, בפני בית המשפט המחוזי היו ראיות למכביר כי החלקים הם כפי שצוין, היינו 381/960 למשיב ו- 560/960 למערערים. הזכרנו שמדובר במקרקעין בלתי מוסדרים. לפיכך, הרישום משמש כראיה לכאורה לגבי תוכנו, בהתאם לסעיף 125(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. כלומר, נקודת המוצא כאן הינה לחובת המערערים, לאור הרישום. בצד זאת די להזכיר את אלה:

א.בשטר המכר לפיו רכש מורישם של המערערים את חלקו בקרקע מובהר שמדובר ברכישה של 560/960 חלקים.

ב.בעת הרכישה היה רשום המשיב כבעלים של 381/960 חלקים.

ג.שוכרים של הנכס כולו העידו כי שילמו שכר דירה לבעלים הרשומים על פי החלקים המופיעים במרשם.

3.

המסקנה המתבקשת היא שלא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אשר על כן, הננו דוחים את הערעור ומחייבים את המערערים לשאת בשכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ב בכסלו התש"ע (9.12.09).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ברישום במקרקעין בלתי מוסדרים יש ראיה לכאורה לתוכנו, ולכן נקודת המוצא היא לחובת המתנגד לרישום.
  2. 2הכרה במעמדו של התובע כמותוואלי של ווקף ככזה הרשאי לתבוע.