ע"א 5731/99 אברהם אביאל נ. בנק המזרחי המאוחד הע"מ

ערעור זה הוגש ביום 25.8.99, ובאותו יום נקבע על ידי המזכיר הראשי כי על המערער להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח.

ביום 3.10.99 הגיש המערער בקשה נתמכת בתצהיר, בה ביקש להאריך את המועד להפקדת ערבון בשלושים יום. על אף התנגדות המשיב נעתרתי לבקשה.

משלא הופקד הערבון במועד, נשלחה אל המערער, ביום 8.12.99, הודעה כי הערעור נרשם לדחיה עקב אי הפקדת ערבון, וניתנה לו אפשרות ליתן טעם תוך חמישה ימים מדוע לא יידחה הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן: התקנות).

ביום 21.12.99 הגיש המערער "בקשה אחרונה לדחיית מועד להפקדת ערבון", בה התבקש בית המשפט להאריך במספר ימים את המועד להגשת בקשת פטור מהפקדת ערובה. הבקשה נומקה בכך שחרף כל מאמציו, לא עלה בידי המערער להכין את כל המסמכים לשם תמיכה בבקשה, ובכך שהמבקש עובד בשתי משרות ועושה כל שביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו כלפיו נושיו הרבים. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים, ואין לחסום בפני המערער את זכות הערעור.

בבקשה משמשים בערבוביה הן נימוקים להארכת מועד לבקשת פטור מערבון, והן נימוקים להתיר הפקדת ערבון באיחור. מאחר שבקשה לפטור מערבון לא הוגשה (ואיני סבורה כי ראוי עתה להגישה), אתייחס לבקשה שבפני כבקשה להארכת המועד להפקדת ערבון.

מן האמור בתצהיר המבקש נראה כי האיחור בהפקדת הערבון נובע ממצוקתו האמיתית של המערער, אשר נאלץ לאחרונה, הוא ומשפחתו, לפנות את ביתו ולחפש פתרון דיור חלופי, לאחר שבקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור נדחתה.

שוכנעתי, איפוא, כי האיחור אינו נובע מזלזול בהחלטות בית המשפט.

אשר על כן, אני מאפשרת למערער להפקיד את הערבון תוך חמישה עשר יום מהמצאת החלטה זו.

לא יופקד הערבון תוך מועד זה, יידחה הערעור ללא התראה נוספת.