ע"א 5787/12 עזיז ביאדסי נ. רבחי לחאם

השופטת א' חיות:

חלקת קרקע בבקה אל-גרביה (חלקה 29 בגוש 8778) מצמיחה שוב ושוב הליכים משפטיים באשר לזכויות הקנין בה.

1.

בפסק-דינו מיום 28.5.2012 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) כי בתחרות שבין טוענים שונים לזכויות בקרקע זו ידו של המערער בע"א 6074/12 רבחי לחאם (להלן – לחאם ) על העליונה לגבי רבע מן הזכויות בחלקה וכי לגביהן הוא גובר על המערערים בע"א 5787/12 (להלן – ביאדסה ) שרכשו את אותן הזכויות מידי אותו מוכר – מוחמד עבד אל ראחים (להלן המשיב 3 בע"א 5787/12 והמשיב 2 בע"א 6074/12 – הבן מוחמד ), הנמנה עם יורשיו של המנוח עבד אלרחים (האב–עבד). בית המשפט לא ראה לזקוף לחובת לחאם את העובדה שלא רשם הערת אזהרה בנסיבות המקרה הלרוונטיות, בהינתן העובדה שבעת הרכישה על ידי לחאם טרם נרשמו זכויות הבן מוחמד בקרקע בלשכת רישום המקרקעין וכן בהינתן העובדה שעיסקת המכר הנוספת והמאוחרת שביצע הבן מוחמד עם ביאדסה נעשתה סמוך מאוד לרישום זכויותיו של מוחמד בקרקע ובטרם היה סיפק בידי לחאם – שלא ידע על כך – לרשום הערת אזהרה לטובתו.

2.

תמימי דעים אנו עם בית המשפט קמא כי בנסיבות שתוארו אין לזקוף לחובת לחאם את אי-רישום האזהרה וכי הוא "לא היה חייב לשבת בפתח לשכת רישום המקרקעין כל יום ולבדוק מתי תירשם הזכות על שם הבן מוחמד [הנתבע מס' 14].

מטעמים אלה אנו מאמצים, מנימוקיו, את פסק-דינו של בית-המשפט קמא ככל שהוא נוגע להתמודדות שבין לחאם לביאדסה.

3.

לעומת זאת, באשר להתמודדות בין לחאם למשיבים 3 ו-6 בע"א 6074/12 (ערעורו של לחאם), מצא בית המשפט כי אף שהרכישה של רבע מן הקרקע על ידי לחאם מן האב–עבד קדמה בזמן לרכישות של משיבים אלה, היה זה לחאם שגרם ל"תאונה המשפטית" שאפשרה מכר כפול של אותו הרבע משום שבעת שלחאם רכש רבע מן החלקה מידי האב-עבד היו זכויותיו של האב רשומות בלשכת רישום המקרקעין ולא היתה על כן כל מניעה לרשום הערת-אזהרה לטובתו בגין עיסקת המכר בינו ובין האב-עבד מיד לאחר שנכרתה. משלא עשה כן, כך נקבע, יש לראות את לחאם כמי שלא פעל בתום-לב ועל כן זכויותיו נסוגות מפני זכויותיהם של המשיבים 3 ו-6 בערעורו וזאת לגבי הזכויות ברבע מן המקרקעין שנרכשו על ידם מן האב-עבד בתמורה ובתום לב, הגם שרכישה זו מאוחרת לעיסקה שבין האב-עבד ללחאם לגבי אותו הרבע.

ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא מקובלים עלינו, ומנימוקיו, גם בכל הנוגע להתמודדות בין בעלי-הדין הללו ולא ראינו כל עילה להתערב בהם.

4.

המשיב 7 בערעורו של לחאם (המשיב 6 בערעור ביאדסה) לא הגיש סיכומים בערעורים ואף לא הגיש ערעור מטעמו. בדיון בפנינו הוסיף בא-כוחו והודיע כי אינו חפץ להעלות טענה כלשהי בערעורים.

אשר על כן, אנו דוחים את שני הערעורים, כאחת. לחאם ישלם לכל אחד מן המשיבים 3 ו-6 בערעורו שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח, ואילו ביאדסה ישלמו ללחאם, שאינו מיוצג, הוצאות בערעורם בסך 2,500 ש"ח, ולכל אחד מהמשיבים 4 ו-5 בערעורם 7,500 ש"ח.