פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 5841/22
בבית המשפט העליון
ע"א 5841/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המערערים:
1. מיטל חיון
2. משה חיון
נ ג ד
המשיבה:
רשות
מקרקעי ישראל
בקשת
המערערים מיום 5.9.2022 לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיבה מיום 20.9.2022
החלטה
לפניי בקשה לפטור מאגרה וערובה. בהליך דנן נידונה שאלת פיצוי המערערים בהמשך לפסק דין שניתן לפינויים ממבנים שנבנו בחריגות בנייה. לטענת המערערים, משפחתם מתגוררת במקום עשרות רבות של שנים ובמסגרת פינויים, יש לשקול גם שיקולי צדק. המשיבה טענה כי הם פולשים ואין להם זכות לקבלת פיצוי בגין המבנים המחוברים.
בבקשה שבכותרת טוענים המערערים, לגבי מצבם הכלכלי, כי הם הורים לשמונה ילדים, אחד מהם נזקק לסיוע מיוחד. בהקשר זה הם טענו כי בבעלותם דירה, אך מתנהלים בעניינה הליכי כינוס. עוד טענו כי הוחכר להם נכס בשטח של 19.5 מ"ר ומחסן בשטח של 7 מ"ר, וכי במשך השנים שטחים אלו הורחבו לפי צרכי המשפחה. הם טענו כי מעבר לכך אין להם רכוש נוסף (זולת רכב). כן טענו כי הם אינם עובדים, הכנסתם היחידה מקצבאות הביטוח הלאומי, והם מצויים ביתרת חובה משמעותית. המבקשים צירפו בתמיכה תדפיסים מסוימים של חשבון בנק.
המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה ציינה כי לא צורפו מסמכים כנדרש, למעט תדפיס עם תנועות בחשבון הבנק בתקופה של חודשיים בלבד. עוד ציינה המשיבה כי המערערים מיוצגים על-ידי עורך דין בהליך דנן, וטענה כי היו מיוצגים על-ידי עורך דין גם בבית המשפט קמא עד לשלב הגשת הסיכומים. נוסף על אלו, המשיבה ציינה כי המערערים לא טענו לגבי אפשרותם לגייס את הסכום הדרוש מסביבתם הקרובה. המשיבה 2 המשיכה וטענה כי בבעלות המערער 2 חנות, אשר תעבור לחזקתו כאשר אימו תלך לעולמה בשיבה טובה, וכי הבקשה חסרה תצהיר של המערער 2. יחד עם האמור, המשיבה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את גובה הערובה, וזאת נוכח הנסיבות שפורטו בבקשה.
כידוע, ישנם שני תנאים מצטברים לקבלת בקשה לפטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך.
במקרה דנן קיימים חוסרים מסוימים בבקשה, ועליהם הצביעה המשיבה: המערערים לא ביארו כיצד ידם משגת לממן ייצוג משפטי; לא הבהירו האם ביכולתם להסתייע בסביבתם או בנכס שבבעלותם לצורך גיוס הסכומים הדרושים; ותדפיסי חשבון הבנק שלהם אכן חסרים דפים של חודשים מוקדמים. כן נתתי דעתי לטענות המשיבה כי המערערים הצליחו לשלם את האגרה בבית המשפט קמא, אולם לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לחובתם.
לצד האמור, אין לכחד כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו נחזה להיות מן המשופרים. זאת במיוחד בשים לב למצבו הרפואי של אחד מבני המשפחה, המצריך טיפול של ההורים.
בנסיבות אלה, ומשהמשיבה הותירה את שאלת גובה הערובה לשיקול דעת בית המשפט, מצאתי לקבוע כי המערערים ישלמו אגרה בסכום של 1,000 ש"ח ויפקידו ערובה בגובה של 10,000 ש"ח, וזאת עד ליום 20.11.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתנה
היום, י"ב בחשון התשפ"ג (6.11.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת