ע"א 5853/01 רוסלן מירוזייב נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.7.01 לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

ביום 19.4.01 הוגש נגד העורר ושניים נוספים כתב אישום מתוקן אשר מייחס לעורר עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן עבירת ניסיון ייבוא סם לפי סעיף 13 לפקודת הסמים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

סיפור המעשה המפורט בכתב האישום מציג פרשה של סחר בסמים שבוצעה על ידי שלושת הנאשמים המפורטים בכתב האישום ושניים אחרים שהועמדו לדין בכתב אישום נפרד. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך שנת 2000 קשרו הנאשמים קשר לייבא לארץ סם מסוכן מסוג M.D.M.A (אקסטזי) בכמויות מסחריות, מאירופה לישראל, קנדה ומקסיקו, לשם מכירתם והפצתם. יבוא הסמים התבצע באמצעות בלדרים.

בכתב האישום נטען כי בחודש מרץ 2001 קשרו שלושת הנאשמים, והעורר ביניהם, קשר עם אדם בשם איגור, לייבא לארץ סמים מבלגיה. לשם כך סוכם כי איגור ורוסלן, העורר, יטוסו לבלגיה ויביאו משם את כמות הסם הראשונה שיועדה לישראל. כרטיסי הנסיעה לבלגיה נרכשו על ידי איגור בסוכנות נסיעות בפתח תקווה.

ביום 16.3.01 טסו איגור ורוסלן מישראל לבלגיה. אשר אירע בבלגיה לא ידוע, אולם רוסלן חזר לארץ שישה ימים בטרם המועד שהיה אמור לשוב. על כן, הועמד רוסלן לדין בעבירות הקשר והניסיון לייבא סם בלבד.

בד בבד עם הגשת כתב אישום התבקש מעצרם של השלושה עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי (השופטת ע' סלומון צ'רניאק) קבע בהחלטתו כי יש לעצור את השלושה עד לתום ההליכים, לאחר שבחן את הראיות לעומקן וקבע כי קיימות ראיות לכאורה וחזקת מסוכנות שלא הופרכה.

על החלטה זו הוגשו עררים על ידי שניים מהנאשמים. עררו של נאשם מס' 1 נדחה על ידי כבוד השופטת נאור בבש"פ 5675/01, בו נקבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגדו. עררו של נאשם 3, רוסלן, מונח לפניי.

את עיקר יהבו תולה בא-כוח העורר בשאלת התקיימותן של ראיות לכאורה המצדיקות מעצר עד תום ההליכים. בטיעוניו פרש הסניגור יריעה סבוכה של ראיות ושל הקלטות סתר מהן, לטענתו, מצטיירת תמונה לפיה העורר היה צד תמים בעניין, אשר נסע לבלגיה עם חבר ותיק (איגור) שהציע לו להתלוות אליו לטיול. בא-כוח העורר טען שרוסלן אינו מכיר את הנאשמים בתיק, אלא היכרות שטחית בלבד. עוד ביקש בא-כוח העורר להצביע על כך שהנאשמים האחרים אינם קושרים את רוסלן לעניין במסגרת הודעותיהם במשטרה. לפיכך, טען העורר, כי ייתכן שהראיות נגד רוסלן מעוררות חשד כבד אך אינן מגיעות כדי לבסס תשתית ראייתית כנגדו.

מנגד, ביקשה באת-כוח המדינה להפנות את בית המשפט למספר תמלילי שיחות מוקלטות בהן איגור מפליל את רוסלן. אמנם, מודה באת-כוח המדינה כי בהודעות הפתוחות משתדל איגור לא לדבר על רוסלן אולם, בהקלטה אחת מסוימת (תמליל 501/01) מציין איגור כי עבור הנסיעה הובטח לרוסלן סכום של 5,000דולר. לכך מבקשת המדינה להוסיף שורה של ראיות נסיבתיות: אין לרוסלן הסבר מניח את הדעת מדוע נסע לחו"ל על חשבונו של איגור; בסוכנות הנסיעות הייתה הזמנה קודמת (באוקטובר 2000) לנסיעה לבלגיה עבור איגור ורוסלן אשר בוטלה לאחר מכן; פלט שיחות הטלפון לאחר שאיגור נעצר מעיד על שיחות תכופות בין הנאשמים ובין האנשים שנשארו בבלגיה; יש תמליל של עדות של אשתו של איגור אשר מעידה על כך שרוסלן התקשר אליה ביום שאיגור נעצר, שאל לשלומה והבטיח שידאג לה לעו"ד; קיימת סתירה בין עדותו של רוסלן לבין עדותו של איגור בעניין סיבת חזרתו של רוסלן מוקדם יותר לארץ. בעוד איגור טוען שהסיבה היא עבודתו של רוסלן בארץ, טען רוסלן שהסיבה לחזרתו הייתה לוויה של חבר. כל אלה מעידים, לדעת המדינה, על חלקו של רוסלן בקשר. חלק, אשר מצדיק, לגישתה, מעצרו עד תום ההליכים.

שלל העדויות והתמלילים שבתיק החקירה שהוגשו לעיוני מצביעים על מסכת מסובכת של אירועים, ופרשה, שחברו בה יחדיו מספר אנשים לשם סחר בסמים. חלק מהראיות שנפרשו כנגד רוסלן אינן חד משמעיות אולם, דומה כי כולן יחד יוצרות מארג שתי וערב שמחזק את ההנחה לכאורה לפיה קשר רוסלן קשר עם האחרים לייבא את הסמים. אין ספק שחלקו של רוסלן היה קטן יחסית ומיקומו בהירארכיה בין הנאשמים המעורבים בפרשה הוא נמוך. אף אין לעורר עבר פלילי, אך העבירה המיוחסת לו מקימה חזקת מסוכנות ועילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אשר לא נסתרה לפניי.

אשר על כן, אני דוחה את הערר וקובעת שהעורר ישהה במעצר עד תום ההליכים נגדו.

אדגיש רק כי צודק בא-כוח העורר בטענה כי בפרשיות מסוג זה עשויים ההליכים להימשך זמן רב, במיוחד נוכח העובדה שישנם מספר נאשמים שחלקם מואשמים בכתב אישום נפרד. דומה כי מיקומו הנמוך של העורר בהיררכיה ועברו הנקי מצדיקים ששמיעת משפטו לא תיארך זמן רב מדי. תחילת משפטו של העורר קבועה ליום 3.9.01, ולדברי באת-כוח המדינה יש סיכוי שעדותו של העד המרכזי איגור תישמע בהקדם. אם ההליכים נגד העורר יתמשכו באופן בלתי סביר, דומני כי יהיה מקום לשקול עיון חוזר בהחלטת המעצר.

סוף דבר, הערר נדחה.